1. The Preacher
  2. The New Order
  3. The Haunting
  4. Electric Crown
  5. Sins Of Omission
  6. Souls Of Black
  7. Into The Pit
  8. Trial By Fire
  9. Practice What You Preach
  10. Let Go Of My World
  11. The Legacy
  12. Over The wall
  13. Raging Waters
  14. Disciples Of The Watch

זה לא במקרה שברשימת חמש אלבומי המטאל של כל הזמנים שלי רשום האלבום The Ritual של Testament, וגם זה לאחר אין ספור דיונים פנמיים שלי על איזה מאלבומי הלהקה הוא הטוב ביותר, לבסוף החלטתי על The Ritual כי הוא אולי המגוון ביותר של הלהקה, זה שמפגין את כל הצדדים של ההרכב שנחשב בעיני רבים כהרכב הט'ראש האולטימטיבי.

תיאור קצת של תולדות הלהקה, לאחר פריצה אדירה לז'אנר הט'ראש בתחילת שנות השמונים, הפכה הלהקה לאחת מגדולות הסגנון, לא רחוק מאחרי Metallica ו Anthrax, רק שגוויעתו של הז'אנר ולא מעט שינויים בהרכב דחקו אותה קצת לפינה.

ההרכב הקלאסי בעיני רוב מעריצי הלהקה הוא זה שנגמר עם האלבום The Ritual, כשמלבד הסולן צ'אק בילי והגיטריסט אריק פיטרסון לא נשאר ממנו דבר לאחר מכן, הבסיסט גרג כריסטיאן, המתופף לואי קלמנטה, ובעיקר – הגיטריסט המוביל אלקס סקולניק, שמלבד היותו יהודי, הוא גם אחד מנגני הליד הטובים במטאל.

הבשורה המדהימה על איחודו של ההרכב המקורי באה בעקבות הודעה דומה של להקת Anthrax שדחפה את ביילי לאחד את הלהקה ולהחזיר אותה למקורותיה, כשהאיחוד נחגג בגל של הופעות בעולם, שלהן כל הכרטיסים נמכרו במהירות מדהימה. שיא האיחוד היה בהקלטת DVD ודיסק של הופעת הלהקה בלונדון, שניהם מלווים בסאונד הטוב ביותר שניתן להעלות על הדעת, ומראים את הלהקה, עשרים שנה לאחר תחילתה, בכושר שיא.

מלבד קלמטנה, שלא תופף 13 שנה, חברי ההרכב שמרו על כושר, חוסר התרגול של קלמנטה גורם לכך שאת החצי הראשון של הסט עושה ג'ון טמפסטה הנודע, שתופף בין השאר עם Exodus ו White Zombie, אבל ברור מראש שהדובדבן שבקצפת הוא סקולניק, שמוציא את העיניים לכל גיטריסט שאוהב מטאל.

השירים שהלהקה מבצעת הם רק מהתקופה שנגמרת ב Ritual, שירים קלאסים כמו Souls Of Black, Practice What You Preach, וגם כאלו מתוך אלבומם הראשון The Legacy, וזה יוצר הופעה שהיא ברוטאלית, כבדה, ומעל לכל- מקצועית. הלהקה מתקתקת שיר אחרי שיר במקצועיות מוחלטת, נגינה מרהיבה, ביילי מוביל את הרכבת עם שירה מדויקת והפעלת קהל מרשימה, אין ספק שמעט מאד להקות יודעות לנהל הופעה בצורה כזאת.

סקולניק ראוי לציון משלו, הוא עולה על הבימה ומבצע את כמה מהלידים הזכורים ביותר מהז'אנר בדיוק מוחלט, ניכר כי הוא התגעגע להופעות מסוג זו לאחר שנים של נגינה בהרכב ג'אז ופיוז'ן.

הסאונד, כמו שאמרתי, הוא אחד הטובים ששמעתי, לא רחוק מלשמוע דיסק אולפן, ואולי אף טוב מכמה אלבומי אולפן ששמעתי, השילוב של הצילום והסאונד המושלם יוצר חוויה שהיא הדבר הקרוב ביותר שאני יכול לדמיין ללהיות בהופעה עצמה, אבל מה שבטוח, בהופעה אחת שכזאת אני בהחלט מתכוון להיות!