Dysrhythmia – Barriers And Passages

27/06/06
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Pulsar
  2. Appeared At First
  3. Bypass The Solenoid
  4. An Ally To Comprehension
  5. Seal/Breaker/Void
  6. Kamma Niyama
  7. Sleep Decayer
  8. Bus:Terminal
  9. Luminous
  10. Will the Spirit Prevail?

ללהקה הזאת מפילדלפיה זה האלבום השלישי ברצף שהוא אינסטרומנטאלי לגמרי ומורכב מכמויות של נויז טהור, מעברים פרוגרסיבים עם קריצה לאולד סקול, שלל דיסוננסים מטורפים לגמרי שאיכשהו מצליחים לשמור על מלודיה, ריפים שנשברים עליך ומבנה שירים מורכב ביותר לכיוון האוונגרדי ולא הווירטואוזי. אין פה יותר מדי סולואים, כששומעים גיטרה מובילה באלבום הזה היא בדרך כלל משרתת את מבנה השיר.

הלהקה נוסדה ב-1998 והיא בעצם החזון של הגיטריסט קווין הופנגל והבסיסט קלייטון ינגרסון, לאחר מכן הליין אפ של הלהקה הושלם כשמצאו את המתופף ג'ף אבר, מהתחלה מטרת הלהקה הייתה לייצר מוזיקה אינסטרומנטאלית בלבד שלה השפעה רגשית חזקה. את כל האלבומים של הלהקה הם הקליטו בהקלטה חייה באולפן וכנראה זה עשה להם טוב כי את האלבום Pretest מ-2003 הקליט להם מפיק העל סטיב אלביני שעשה עבודה מצוינת. האלבום נכנס לרשימת 20 האלבומים הטובים של 2003 לצד להקות כמו Radiohead, Metallica, Killing Joke ואחרות.

לאחר מכן ינגרסון עזב, מה ששם את כל הלהקה בסימן שאלה עד שלבסוף נמצא מחליף ראוי בהחלט בדמות קולין מרסטון, שעושה עבודת קודש באלבום הזה ועוזר לקחת אותו לקיצוניות ולהוריד אותו בחזרה לאדמה בדיוק ברגעים הנכונים. היכולת לשמור על איזון בין הרעשים המטורפים לקטעי מעבר שקטים היא מה שעושה את הלהקה הזאת למאוד מוצלחת ומיוחדת. האלבום Barriers And Passages הוא עוד שלב בניסיונות וההצלחות האקספרימנטאליות של הלהקה הזאת, הוא נשמע כמו שילוב של הקטעים הרועשים של King Crimson בתחילת דרכם פלוס הנויז והדיסוננסים של Sonic Youth עם קצת מהגישה של Dillinger Escape Plan וקצת מהכעס של Slayer.

את האלבום הפיק מרטין ביסי שהפיק גם את Sonic Youth, את ה-Dresden Dolls ואת Helmet והוא עשה כאן עבודה מצוינת, כל כלי מקבל בדיוק את הנפח הנכון והקטעים זורמים מקטע לקטע בדיוק מפליא. השיר הראשון, "Pulsar", מתחיל בחריקות מכוונות של הגיטרה על תופים עצבניים, כמעט שבטיים ואז משחקי גיטרה על אוברטונים כשהתופים והבס כל דקה בערך משנים מקצב לג'ז מטאל ולא מפסיקים לתת בראש. בשלב הזה מתחילות חפירות קשות עד ל-"An Ally To Comprehension" שראוי לציון בדמיון שלו לקרימזון, והוא מכיל אנרגיות משובחות ביותר.

"Seal/Breaker/Void" יכול היה בקלות להיכנס לאלבום הקלאסי Daydream Nation (של Sonic Youth) כשהוא מתחיל אקספרימנטאלי ועצבני ומאט לקטע מעבר שקט מעולה. האלבום הזה הוא לא קל, אבל הוא משתפר משמיעה לשמיעה ולכן מומלץ לכל אלה שמחפשים משהו אחר ושונה, הרבה יותר אחר ושונה – לא ניתן למצוא.