Elvenking – Red Silent Tides

הפעם הראשונה ששמעתי את להקת הפולק/פאוור-מטאל האיטלקית Elvenking הייתה ב 2001 עם אלבום הבכורה Heathenreel . באופן מפתיע מדובר היה באלבום לא-רע בכלל,שגם אם לא יהפוך לקלאסיקה של הז'אנר, הוא עדיין שילב מלודיות של פאוור מטאל איטלקי איכותי עם מוטיבים של פולק. מפה לשם ההרכב המשיך להוציא אלבומים, כשבתקופה מסוימת הם החליטו לשנות קונספט וללכת לכיוון שנשמע יותר כמו In Flames עם גיטריסט שעושה גראולים. אני חייב לומר שזה לא משהו שנהוג בהרכב מטאל – הרצון הזה לפנות לסגנון אחר לגמרי, זה תמיד נראה כמו איזה נסיון ללהתאים לסביבה מוזיקלית פופולרית יותר מאשר רצון אמיתי לשנות כיוון, וזה נכון גם למה ש Elvenking עשו.

ועכשיו אלבום שישי, Red Silent Tides ולאחר מספר האזנות אני יכול לסכם אותו במילה אחת, ולאחר מכן ארחיב: "מיותר".
למרות הפקה איכותית של Denis Ward, איש ההרכב Pink Cream 69 ואחד המפיקים היותר מוכשרים בעולם המטאל המלודי האירופאי, שום דבר לא יכול להציל את האלבום מבינוניות של מטאל מלודי, מנוגן טוב – אבל בשורה התחתונה, מסוגל לשעמם את מגדל פיזה עד שיקרוס לחלוטין מעמדתו הלא החלטית במאות השנים האחרונות. גם הבניין האיטלקי הנודע יעדיף התאבדות על המשך האזנה לחומר בינוני, דביק, חסר ייחוד וחסר עניין כמו זה.

החל מהשיר הראשון – Dawnmelting ההרכב עושה שימוש מינימלי עד אפסי באלמנטים של הפולק, ובמקום זה יוצר מטאל מלודי סתמי לחלוטין. אני בהחלט בעד פאוור והבי מטאל שאינו פולקי, אבל במקרה הזה הלהקה פשוט לא מעניינת, מדובר בעוד הרכב לא-רע בתוך אוקינוס של הרכבים לא רעים. באותה מידה ניתן היה לפתוח סניף של דומינוס במרכז רומא, מדובר בפיצה לא רעה לז'אנר, אבל למה לאכול בה כשיש כל כך הרבה פיצריות איטלקיות משפחתיות קטנות כאלה, עם פיצה טרייה שיוצאת מהתנור עם בצק פריך, פרמזן איכותי למעלה, ושאר תיאורים שיגרמו לי לעזוב את כתיבת הביקורת הזו וללכת לטחון איזה פיצה? זה ממשיך עם השיר השני, The Last Hour, סוג של אלמנט פולקי, אבל קטן ולא משמעותי מספיק כדי לעשות מהרכב המטאל הזה משהו יוצא דופן כמו שאלבומיו הראשונים עוד הצליחו לעשות. הסולן בעל קול גבוה יחסית ומלודי, הגיטריסטים יודעים מה הם עושים, אבל שוב – מה הטעם? השיר, ובמיוחד זה שאחריו – כבר גורמים להרגיש שמדובר בלהקת הבי/גלאם מיותרת משנות השמונים, מהסוג הלא מוצלח של התקופה, שמחפשת לגרום לך להנאה בכל דרך אפשרית מלבד ע"י עשיית מוזיקה טובה, הם ינקו לך את הבית, ישכנעו את אחותם לעשות לך טובה, אפילו פיצה יאפו – אבל הם לא יצליחו לעשות מוזיקה שבאמת שווה להאזין לה.

בקיצור, מכיוון שבאמת מיותר לטחון מים על אלבום מיותר, עזבו אותכם. אם אתם ממש נואשים לאיזה פאוור מלודי, והאלבום החדש למשל של Symphorce (אלבום הרבה פחות מיותר) לא סיפק אתכם – אז יאללה, לא נספר לאף אחד, אבל אם בא לכם פיצה איכותית (תנסו את טוני וספה), תדלגו באלגנטיות מעל המשוכה האיטלקית הנ"ל.

שיהיה לכם בתיאבון… ושלא יעבדו עליכם.