Elvira Madigan – Angelis Deamonae, Wiccan Aftermath
- [Chrono Cross [Chrono Cross
- [Lieee [Tori Amos
- [Alien Nation [Scorpions
- [Under Norrskenet [Nordman
- [At Zanarkand [Final Fantasy X
- [Jacob's Ladder [Jacob's Ladder
- [Spanish Train [Chris DeBurgh
- [The Leader [Chris DeBurgh
- [The Vision [Chris DeBurgh
- [What About Me? [Chris DeBurgh
- [Prisoners of Fate [Chrono Cross
יש משהו בראש של השוודים האלה, משהו שאני לפחות לא הצלחתי עדיין לפענח. מלבד הלהקות עצמן, שלכל אחת יש שגעון אחר משלה, ישנם אנשים יחידים שמחליטים לקחת על עצמם פרוייקטים שלמים ומוזרים מאד. השם הראשון שבטח קופץ לחלקכם לראש זה Andreas Hedlund, הלא הוא Vintersorg חולה-הנפש, עם 20 הפרוייקטים השונים שלו אשר את מחציתם הוא עושה לבדו. אבל הפעם לא מדובר בו, מסתבר שיש עוד אנשים כמוהו ברחבי שוודיה ולאחרונה נפלתי על אחד מהם, פרוייקט יחידי מענין במיוחד של בחור אלמוני למדי העונה לשם Marcus H Madigan, שדרך אגב, גם הוא פסיכופט לא קטן בפני עצמו, מיד תבינו.
עם האלבום השלישי של פרוייקט היחיד שלו העונה לשם Elvira Madigan, אנחנו מקבלים את אחד האלבומים המוזרים של השנה, לפחות כרגע, ואם זה לא קונה אתכם, אולי השמות Final Fantasy ו-Tori Amos יגידו לכם משהו, לא שהם קשורים אחד לשני ביום-יום, אבל כמו שאמרתי אנחנו מתעסקים פה עם פסיכופט חדש. "Angelis Deamonae – Wiccan Aftermath" הוא שם האלבום (שבטח רובכם יתחילו להזיז ריר על העטיפה שלו) שלמעשה כולו מורכב מגרסאות מיוחדיות במיוחד לשירים ונעימות של כמה אמנים שונים ומשונים, ולמרות שבהגדרתו הוא נחשב כאלבום קאברים, אני לא אשתמש במונח "קאבר" מכיוון שזה לא עושה צדק עם אותן גרסאות, שנעשו כולן (או בעצם רובן) במתכונת האפלה של הבלאק מטאל האטמוספרי שאדון מאדיגן יצר.
אישית, אני לא מכיר את 2 האלבומים הקודמים של Elvira Madigan ובנוסף אני גם לא מכיר אף אחד מהשירים שעליהם נעשו הגרסאות שבאלבום, מה שנותן לי נקודת מבט אובייקטיבית למדי פה ואני אשתדל לנצל אותה בהתאם ואתיחס לאלבום כאילו כולו מקורי. וכך, כמו שהזכרתי קודם, אנחנו פותחים באינטרו תמוהה, שנלקח היישר ממשחק וידאו יפני העונה לשם "Chrono Chros", כשם השיר. כששמעתי אותו לראשונה, בלי שום ידע מוקדם על האלבום, חשבתי שמדובר באלבום פולק אפל, עם הגיטרה האקוסטית ועבודת הקלידים האטמוספרית ששומעים בשניות הראשונות. אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. כמה שניות לאחר מכן נכנסו להם מרכיבי המטאל, בשדרוג קל של כלים אלקטרוניים, והעבירו הילוך לנגינת בלאק שנשמעת ממש כאילו יצאה מאיזה משחק וידאו כלשהו – ובתור אחד שמבין קצת בתחום הזה הופתעתי למדי כי בלאק מטאל ונעימות משחקים יפניות בדרך כלל לא הולכים ביחד.
שיר הפתיחה, שאורכו לא עלה על 3 דקות, המשיך באותו מקצב לתוך השיר השני באלבום, "Lieee", אשר נכתב במקור ע"י ידידתינו Tori Amos, זמרת שהרבה מטאליסטים אוהבים לחפור בשעות הפנאי בין אלבומי הפנתרה והאירון מיידן שלהם. כאן אנו זוכים לשמוע שירה סטייל Cradle of Filth וכמה ריפים שלא היו מביישים איזה להקת הבי מטאל, אבל שוב, כל קשר בין היצירה המקורית (שאני בטוח שלא נשמעת ככה) לזאת נראה לי מקרי בהחלט ואני בטוח שטורי הייתה מתחילה לבכות אם היה יוצא לה לשמוע את זה. עם נגינת קלידים אפלה, תיפוף עצבני ושאר השטיקים המוכרים השיר נשמע כאילו הוא שייך לדני פילת' וחבורתו, רק שפה זה נשמע הרבה יותר טוב, לפחות ממרבית החומר של הלהקה המעפנה הזאת.
השיר השלישי באלבום הוא גרסת בלאק מטאל ללהקת Scorpions, עם השיר "Alien Nation", שאני אישית לא זוכר איך הוא נשמע במקור. גם כאן נמצא משהו שונה לגמרי עם ווקאליות אפלה, רק שחבל שבקושי שומעים אותה בין הנגינה – משהו שחוזר פעמים נוספות בשירים האחרים. אין לי מושג למה זה קורה, אבל העיקר ששמים לב למילים Alien Nation בפזמון. 3 השירים הבאים לעומת זאת, לא ממש מלהיבים, בעיקר כי שניים מהם, "At Zanarkand" (שלקוח מהמשחק Final Fantasy) ו-"Jacob's Ladder" הם נעימות קצרות המבוצעות לצלילי פסנתר, אחד הכלים הפחות אהובים עלי בעולם. אבל בקטנה, השיר שהגיע אחרכך, "Spanish Train" החזיר את התקווה לאלבום. מבוצע כמעין סיפור, עם ליריקה נחמדה למדי המדברת על משחקי פוקר ושח-מט בין השטן לאלוהים, השיר הפך לאחד מהאהובים עלי באלבום. בין צרחה אחת לשניה, תוכלו לשמוע פה גם כמה קטעי קלין לא רעים בכלל.
"Spanish Train" ושלושת השירים שאחריו, אשר כולם במקור נכתבו ע"י זמר ותיק העונה לשם Chris de Burgh, מדברים לא רק על המשחקים בין השטן ואלוהים אלא גם על ארבעת פרשי האפוקליפסה (לא מטאליקה למי שתהה) מה שאמור להתפס כדבר לא רע – אבל לצערי 2 שירים מתוך הארבעה מבוצעים שוב עם פסנתר וכמה נגיעות אטמוספריות כמעה, שלא לדבר על קול קלין ושילובים אחרים שקצת לא כלכך קשורים לכל האווירה האפלה שלנו – מה שדיי גורע, אבל מי אני שאשפוט מוח שוודי מעוות. בסה"כ, יחד עם השיר המסיים שגם הוא נלקח מהמשחק Chrono Chros, קיבלנו פה אלבום מענין מאד, שאני בטוח שחלק מכם יאהבו, חלק יגידו שהוא ריפ-אוף לקריידל וחלק יביאו לי כאפה ויתנו לי דיסק של אימורטל ביד. בכל אופן, מה שלא תחליטו, תדאגו שהדבר הבא שתשמעו לא יהיה משוודיה.