Emergency Gate – Nightly Ray
- Nightly Ray
- Kill The Dying
- Another Day Nowhere
- The Inside
- In My Dreams
- Discre Pantz
- Breed Evil
- Soulstreamer
- Hold Me Again
- No Clown
- Guardian Of Time
- Rock Me Amadeus
- Eternal Echo
הקשיבו הקשיבו! אנשים עם אוזניים! השמרו! הקשיבו הקשיבו! אנשים עם רגליים! נוסו על נפשותיכם! 6 שנים מאז אלבום הבכורה שלהם, Emergency Gate מוציאים אלבום חדש שחוץ מהעובדה שהוא כזה, כל קשר בינו לבין השורש ח.ד.ש, הוא מיקרי לחלוטין. האלבום הזה הוא אחד הדברים הכי משעממים יצא לי לשמוע בזמן האחרון, נדוש, דלוח, טחון, בנאלי ומיותר. "Nightly Ray" מביא לנו מנה גדושה של אלמנטים משומשים של מטאל מעורבבים עם אפקטים אולפניים דיגיטאליים בחבילה שלמה של שממון מוזיקאלי. הדבר גרוע גם לאור העובדה שהם מגדירים את עצמם כלהקת פאוור לפי מה שהבנתי, ההגדרה לכשעצמה משפילה את הז'אנר כולו לרבות הלהקות הכי גרועות בו.
כסגנון שאמור להיות מלודי החבר'ה האלה נשמעים לרוב כמו ילדים שכל פעם שלמדו אקורד וחצי רצו ישר וכתבו שיר שלם על אותו אקורד מסכן, לראיה השיר "Inside" שטוחן אקורד אחד למוות ודוגמאות נוספות ניתן למצוא בדיסק כולו בשפע. פאביאן, הסולן… טוב הוא גם הגיטריסט וגם מי שאחראי על עבודת הווקאלס הכי שטחית ועלובה שיצא לי לשמוע באלבום מטאל, החספוס המאולץ בקול כשהוא מנסה להכניס "כוח" לשירה, המנעד המצומצם שלא פורץ את גבולות האוקטאבה וחצי והגוון האפור מאוד שיש לו בקול… תוסיפו על זה ליריקה דבילית עד כאב וקיבלתם את אחת הסיבות הכי טובות לא להקשיב לאלבום הזה יותר מפעם אחת אם בכלל.
אבל אני באמת ניסיתי והקשבתי לאלבום הזה מספר רב של פעמים (מה שבטוח יחזור אליי כבומרנג כשאני אהיה זקן יותר, לא יודע איך אבל זה יתנקם בי כמו טריפ גרוע). הקשבתי, קראתי מילים וניסיתי למצוא משהו להיאחז בו אך לשווא. אפילו הבלדה (כי כל להקת פאוור חייבת אחת) "In My Dreams" שאולי מולחנת לא רע ויש לה פוטנציאל להיות משהו מעניין, גם היא לא מצליחה להמריא ולנסוק מעבר לבר הבינוניות מינוס של האלבום כולו, הפזמון קליט אמנם אבל הביצוע לוקה בחסר, כמו כל הדיסק שבצורה כמעט פושעת כתוב ברובו על אותו הסולם (לפחות ככה נדמה לי).
הדבר יוצר מצב שמעברים בין שירים הופכים מטושטשים יותר ולא במובן שהם נשמעים כשירים מחוברים אלא פשוט שירים מאוד דומים בלי אישיות. נקודת האור היחידה בבלדה המדוברת היא למרבה הפלא הקטע בו פאביאן לא שר, קטע שקט שבו זמרת הליווי שרה את הפזמון עם אפקט של רדיו ישן על הקול, בכלל השירה שלה היא הדבר הכי טוב בכל הדיסק הזה בכלל ובשיר הזה בפרט. אני יכול להמשיך עוד ועוד על העובדה שיש בדיסק שירים כל כך קצרים (2 דקות וחצי) ומיותרים, הקלידים נשמעים כל כך גרוע לפעמים שזה פשוט מגוחך, בחירת צלילים כמו בשיר "Breed Evil" שהקלידים שם נשמעים כמו אורגנית של 200 שקל עם 10 צלילים.
על שימוש חוזר בכל מיני אלמנטים ואפקטים דיגיטאליים מיותרים ונדושים כמו Pitch מלא של כל הכלים, טרמולו תקוע בלי קשר בכל מיני מקומות או השתקה לשנייה בדיוק כשנאמרת המילה Stop – נו באמת… מילא פעם אחת למרות שזה גם פעם אחת יותר מידי אבל כל פעם שהפזמון חוזר??? אבל היות ואני מניח שרובכם הבנתם עם מה יש לנו עסק פה אני מניח שעכשיו חצי מהקוראים פה ידלגו הלאה ויחפשו להקה אחרת להכיר, החצי השני ילך לחפש את הדיסק כדי לשמוע על מה כל ה-"מהומה", זה מקובל אבל רק אל תגידו שלא הזהרתי אתכם… 50 דקות עם Emergency Gate ואתם עלולים למצוא את עצמכם ב-Emergency Room בגלל דימום רציני מהאוזניים ואיבוד תחושה ברגליים.