Enforcer – Diamonds

כבוד גדול ל Olof "Enforcer" Wikstrand, הבחור השוודי הצעיר התחיל את דרכו עם הרכב האולד-סקול ט'ראש Oppression ב 1999, ומשם היה מעורב במספר רב של הרכבי אולד-סקול שונים, רובים נוטים לט'ראש, אף אחד מהם לא גדול או מוכר במיוחד, אבל ברור שהבחור לא נכנע לאופנות עכשוויות כל שהן – בדיוק להיפך, הוא קבור בתוך שנות השמונים עמוק יותר מסינדי לאופר. ההרכב היחיד שלו שנראה שמגיע להישגים יותר בולטים, הוא Enforcer, הרכב הבי מטאל מסורתי ששואב את כל ההשפעות שלו מהמטאל של שנות השמונים המוקדמות – החל מ NWOBHM ועד הרכבי מטאל שבדים מהתקופה דוגמת Heavy Load ו Silver Mountain.
החל מהאלבום הראשון של ההרכב – Into The Night, כבר נשמע מבטיח מספיק עד שהזמנתי אותו במיוחד מחברת Heavy Artillery מארה"ב, זה היה הבי עם נטייה לספיד מטאל מוקדם, מלודי עם שירה גבוהה של Wikstrand, מנוגן היטב, מופק היטב – ובגדול מוצלח.

Diamonds, שכבר רוכב על ההצלחה היחסית של האלבום הקודם, מוריד קצת את מפלס הכבדות והולך לכיוון הבי מסורתי ידידותי לסביבה. השירה של Wikstrand השתפרה, ולמרות שהוא רחוק מלהיות סולן גדול, הוא כבר יודע מתי לא לקפוץ מעל הראש עם הצרחות הגבוהות יותר, ובגדול בהחלט מזכיר את סולני להקות המטאל הבריטיות המוקדמות בסגנון Diamond Head ודומיהן.

Midnight Vice הוא הסינגל הראשון מהאלבום, ובהחלט דוגמא שכבר תבהיר למי שלא אוהב את השיר, שאין לו טעם להמשיך. הבי עם בסיסי רוק נ' רול אופיינים, קליט, מנוגן היטב, מלא במצב רוח טוב וטקסטים מטומטמים מספיק כדי להעביר את המוח לתנומה קלה בעוד הראש עובד ל Headbang Mode. אני חייב לציין לטובה את עבודת הגיטרות והבס של הלהקה, שנראה שהולכת ומשתפרת, בהחלט יש דמיון לאלבומים המוקדמים של Iron Maiden, בהחלט לכמה רגעים באלבום הבכורה וקצת מ Killers, עוד קצת תיבול של הרכבים כמו Aragorn ו Persian Risk בין שאר, ומעל לזה – דמיון מסוים ל Merciful Fate המבריקים. Roll The Dice הוא שיר מהיר וכבד יחסית, שעובד על בסיס הריף המרכזי והאנרגטי שלו, קצת Motorhead קליל, ושוב הרבה NWOBHM, יש רגעים מסוימים שנראה ש Wikstrand קצת קופץ מעל הפופיק עם הצרחות הגבוהות יותר, אבל איך שלא נסתכל על זה – בהרבה מקרים בשנות השמונים סולנים נשמעו בדיוק כך.

Earache, החברה הבריטית הוותיקה שמפיצה את הלהקה באירופה, בהחלט עשתה כמה צעדים חכמים בזמן האחרון. במהלך השנים Earache קיבלה שם של חברה שעושקת את אמניה ולכן כנראה נראה היה שהיא עומדת לפשוט רגל לפני עשר שנים בערך, אבל אז היא קפצה על עגלת הרטרו, והצליחה בשנים האחרונות להציג כמה מהלהקות הצעירות הטובות ביותר בתחום.
החל מלהקות ט'ראש כמו Municipal Waste, Gamma Bomb ו Bonded By Blood ועד להקות רטרו הבי מטאל כמו Enforcer חברינו ו Cauldron ו White Wizard האמריקאיות, נראה שהחברה הבינה שיש שוק גדול ללהקות שנבנות לגמרי על ההבי מטאל של שנות השמונים, ו Enforcer הן בהחלט דוגמא טובה לכך שאפשר לעשות זה בכבוד, וזה יכול לעבוד.

בואו נסכם, יש מטאל עכשווי ומודרני, מטאלקור ודומיו, יש מטאל מסורתי – להקות הבי ופאוור, ויש את Enforcer, שמבחינתי עומדים באותו מקום כמו Hellish Crossfire והרכבים דומים, אלו להקות שלא רק שעושות ז'אנרים מסורתיים – הן עושות הכול כדי להישמע כאילו האלבומים שלהן הוקלטו בתקופה האדירה ההיא לז'אנר. במקרה של Enforcer, זה עובד.