Epica – The Phantom Agony

כאשר הסולן\מלחין\גיטריסט Mark Jansen עזב את להקת After Forever ההולנדית באפריל 2002, מעריצים מרחבי העולם חטפו את שוק חייהם. רבים קרעו את חולצותיהם ועשו שלל פעולות אבל לאות מחאה על מעשה זה, שכן גם Mark וגם להקת After Forever מוערכים רבות ואיבוד שיתוף הפעולה ביניהם עלול היה להיגמר ברע לשני הצדדים, אך לשמחתנו זה לא קרה.

שבועות מספר עברו מאז אותו יום שחור ו-Mark כבר רצה לחזור לעבודה. הוא החליט להקים להקה משלו שתשלב מטאל גותי ודום עם השפעות אוריינטליות מלודיות\אטמוספריות וקרא לה Sahara Dust, שם המייצג את חיבתו הרבה לתרבויות שונות ובמיוחד לתרבות הערבית שאותה הוא נוהג לשלב במילים ובמוזיקה שהוא יוצר. לאט Mark בנה את ההרכב מחברים שונים שחלקם שיתפו פעולה בעבר עם After Forever ובשלב הראשוני עבד עם הסולנית הנורבגית Helena Michaelsen מלהקת Trail of Tears. אך לא עבר זמן רב, ובהחלטה לא ברורה, Mark החליף את Helena בזמרת ההולנדית Simone Simons שהייתה רק בת 17 (בזמנו).

לבסוף כאשר הלהקה נכנסה להקליט את אלבום הבכורה שלה, תחת הפקתו הסופר-מקצועית והמעולה של Sascha Paeth שעבד עם להקות כמו Rhapsody, Luca Turlli ו-Kamelot, מארק שינה את שם ההרכב ל-Epica, לאות התחלת דף חדש. השם נבחר מכמה סיבות, ראשונה על שם האלבום האחרון של להקת Kamelot אותם חברי הלהקה מאד מעריצים. השניה בגלל משמעות השם, המסמל מקום בו נמצאות התשובות לשאלות חשובות ביותר, ומשקף את רוח הדברים במילות השירים של הלהקה הכוללות בין השאר גם נושאים פוליטיים ודתיים שונים, אותם נהג מארק להכניס גם במילות השירים של AF, לדוגמא בשיר " Forlorn Hope" שכלל נאום של יצחק רבין ז"ל. וכך יצא לו אלבום הבכורה "The Phantom Agony" כשנה לאחר הקמת הלהקה, ואם אמרתי בעבר שהיו לנו יצירות טובות ומעולות, זאת פשוט עולה על כולן.

הדבר הראשון שניתן להבחין במוזיקה של הלהקה, זה שהאלבום מושפע מהרבה מאד תחומים בנוסך לאלה שהזכרתי עד עכשיו ומשלב בתוכו מגוון מרכיבים. נתחיל במקהלה שמלווה את השירה לאורך האלבום, כאשר כבר בשיר הפתיח הקצר "Adyta" ניתן לחוש בעוצמה ובקולות הנפלאים של כל אחד מהמשתתפים השרים בלטינית. אחריו אנו מיד עוברים לשיר הראשון " Sensorium" שבפתיחתו הזכיר לי יותר את הסגנון של להקת Nightwish עם נגינת קלידים קלילה שעוברת מיד להצגת קולה של הסולנית המוכשרת Simone, המצטיינת בקול מזור-סופרנו מדהים שכבר משתווה לקולה של Tarja… כל זה, והיא רק בת 18(!).

אם תשאלו אותי, צריך להחשיב את Epica כלהקה השניה אחרי Rhapsody ששייכת לז'אנר Hollywood Metal אותו הם "יצרו" דרך המוזיקה שלהם שכן תחום הקולנוע השפיע אף הוא על המוזיקה של הלהקה. מרבית חברי הלהקה מאד אוהבים את מלחיני הסרטים המפורסמים Hans Zimmer ו- Danny Elfmanוכבר מתחילים לשמוע איך השפעה זו מקבלת צורה בשיר " Cry For The Moon" האהוב עלי במיוחד. כמו כן, מעריצי After Forever יזהו בשיר וכן בשאר האלבום דמיון רב בין הלהקה לבין הצד המטאליסטי של Epica במיוחד בריפים של הגיטרות ובתיפוף וכן בקול הגראוול של Mark המשתלב פה ושם.

בין השירים המשמעותיים באלבום, תוכלו למצוא את " Facade of Reality" המדבר על אירועי ה-11 בספטמבר, כאשר חוץ מהמילים ומהסגנון המרשים שלו ושילוב הכינורות המנצח (המלווים לאורך כל האלבום), תשמעו גם כמה מילים נחרצות מתוך נאומו של טוני בלייר, ראש ממשלת אנגליה… מאד מרגש! ובאותה תחושה אנו עוברים לשיר הבא – " Run For A Fall" הנכתב ע"י Mark ומדבר על עזיבת להקתו הקודמת.

השיר " Seif Al Din" מציג לנו במלוא הדרו את ההשפעה האוריינטלית, עם סלסולי הקול המדהימים של הסולנית וריפים מסוגננים שונים שלא יבישו אף את סדרת סרטי "המומיה" או כל דבר מצרי אחר. לבסוף מגיע שיר הנושא " The Phantom Agony" שמשלב בתוכו את כל המרכיבים שסיפרתי עליהם ומסיים את האלבום בצורה נפלאה.

וזהו… מה אני עוד יכול להגיד לכם? אחרי השמיעה הראשונה נשארתי פשוט עם פה פעור, וזה עוד היה לפני שהסתכלתי על התמונות של הסולנית שאני בטוח שתגרום לרבים מכם לקנות את הדיסק רק כדי לראות אותה. עם כל-כך הרבה מרכיבים המשתלבים ביחד ליצירה באמת מעולה, עם הפקה מקצועית במיוחד, עם סולנית מדהימה ביותר ועם עוד מיליון ואחד דברים אחרים… אני לא הייתי מרשה לעצמי לפספס את האלבום הזה בשום מחיר… אז מה אתם עוד עושים פה בכלל?