Exodus – Shovel Headed Kill Machine

והנה נפל בחלקי לסקר אלבום בסגנון הת'ראש מטאל, סגנון שעד כה השארתי לרבים וטובים ממני לטפל בו אבל במקרה הזה החלטתי לנסות את מזלי, אולי דעה רעננה בנושא יכולה להיות מעניינת לשם שינוי. שם הלהקה עליה אדבר היא Exodus, והנושא שלנו להיום הוא האלבום החדש שלהם, Shovel Headed Kill Machine, שכבר נשמע גורס למדי כשמנסים לבטא את שמו. דיי שמחתי למען האמת שהחבורה לא לקחה את הזמן שלה ובקושי שנתיים מאז צאת אלבום הקאמבק, שיחררה חומר חדש שאמור להישמע הרבה יותר טוב מקודמיו. בזמן הזה הלהקה אפילו הספיקה לעשות שינויים מסיביים בהרכב, אם זה החלפת הסולן, הגיטריסט השני והמתופף, כל אחד מסיבותיו שלו.

מבין כל השינויים התאכזבתי דווקא מחסרונו של הסולן הקודם, סטיב "זטרו" סוזה, שמסתבר שכשרונו כבנאדם לא נחמד במיוחד גבר על כשרונו לשיר, מה שגרם להחלטה שצריך להחליפו במישהו אחר, בבחור העונה לשם Rob Dukes. ובכן, עם מחשבה קצת עגמומית שעלתה בראשי מהשינוי, התחלתי להקשיב לשיר "Raze" ומשמיעה ראשונה, נראה כי Exodus מודל 2005 נשמעים הרבה יותר אדוקים מבעבר. עם מקצב הת'ראשי המהיר והשובר של השיר הפותח, בהחלט ניתן לשמוע שחברי הלהקה החדשים התברגו היטב לצד גיטריסט ומקים הלהקה Gary Holt ולצד החבר הותיק הנוסף, הבסיסט Jack Gibson.

למרות שההתברגות עברה בהצלחה, אני לא הצלחתי לאהוב את הסולן החדש. אין לי טענות לגבי יכולתו של דיוקס לשיר ולגרגר כמו כלב נגוע… אבל לטעמי זה לא משתווה לזטרו. היה משהו בגישה של הקודם שגרמה לך ליהנות ולדפוק את הראש גם ממקצבי ת'ראש איטיים, אך באלבום החדש, עם שירים כמו "Deathamphetamine" או "Altered Boy" שמגיעים לאורך של כ-8 דקות, התעייפתי דיי מהר מהם ולא החזקתי מעמד אחרי מספר האזנות. אולי הייתי מגיב אחרת אם הייתי שומע את החומר הישן יותר של Exodus, אבל בהשוואה לאלבום המפציץ Tempo Of The Damned, חסר לי פה הרבה קצב ושבירת ראשים מחוספסת, שהחולפה בצלילי "אעאעאעאע.. גרר.." עם נגיעות דת' מטאל, שבמקרה הזה, בניגוד ללהקות אחרות, זה לא מצליח להישמע כמו שצריך.

לשמחתי, יש גם לא מעט נקודות חיוביות באלבום הזה מלבד הנגנים החדשים שעושים עבודה מעולה. Andy Sneap, שעמד בין השאר מאחורי ההפקות של Arch Enemy, Nevermore והאלבום הקודם של Exodus, תורם את חלקו גם הפעם ובהחלט ניתן לשמוע את זה בסאונד של הלהקה. הסולואים נשמעים הרבה יותר חיים, אם זה בשיר "Going Going Gone" שמביא קטע גיטרה מרטיט, או בשיר שבא לאחר מכן "Now Thy Death Day Has Come" עם קטע הבאס המרשים שלו… קשה לי להתלהב מבאס בדרך כלל, אך העבודה והסאונד של הכלי באלבום הזה, מעולה ללא פשרות. גם התיפוף, שובר, שובר, שובר… אני מניח שאני צריך להודות לא רק למתופף, אלא למיקס המעולה של אנדי שיודע להוציא מתופפים ולהפוך אותם למכונות ירייה אנושיות.

בסה"כ, למרות שאני לא מצאתי עדיין את השיר המועדף עלי באלבום, אני יכול לומר בוודאות שהלהקה לא נפלה מהאלבום הקודם שלה. הכתיבה של Gary Holt, שעבד על החומר בשני האלבומים האלו ממשיכה להפציץ ונראה כי Exodus המשיכה לצעוד בדרך הנכונה מאז הקאמבק שלה. בקשר לסולן, דיוקס, כל מה שיש לי לקוות שהוא יחזור להיות טכנאי הגיטרות של הלהקה ויוותר על התפקיד הזה לטובת מישהו שישמע קצת יותר ת'ראשי ממנו… אבל זה רק אני, גם אתם צריכים לשפוט.