Failed Creation – Order of the Parasite

הזגוגיות רעדו, אך כשהצצתי מחוץ לחלון, לא נראתה בשמיים אותה לשלשת לבנה שמותיר אחריו מטוס קרב שחוצה את מהירות הקול. לאחר מכן, נרעדו המים בכוס, ובמוחי כבר החלו להתרוצץ מחשבות כמו במבוך. לפתע, נפלט ממני חיוך נבוך, והושטתי ידי לעבר כפתור הווליום, כדי להחריש את גלי ההדף שיצר ה-EP "Order of the Parasite". הרעידות נפסקו באחת.

קפסולת הרעש התמציתית (כ-20 דקות) אך הקטלנית, היא יציר כפיו של אדם אחד: עדן גולדשטיין. גולדשטיין הוא גיטריסט ומפיק, שמחלק את כשרונו וזמנו בין שני פרויקטים: פרויקט היחיד Failed Creation שבמסגרתו יצא לאור אשתקד האי־פי בסגנון בלאקנד דת' שלו מוקדשת סקירה זו, ו-Penguin on Fire – פרויקט דת'־גריינד/גריינדקור, שבו הוא משתף פעולה עם טום רכמן. אלבום הבכורה של הדואו יצא אף הוא לאור ב-2019.

"Order of the Parasite" כולל ארבע רצועות שמתאפיינות בראש ובראשונה במבנה מורכב, שבא לידי ביטוי במעברים תכופים בתוך כל רצועה. הכניסה לשירים היא פתאומית וחדה: ללא אינטרואים פומפוזיים או אפקטים (שחוקים לעייפה יש לומר) דוגמת פעמוני כנסייה או דלת שנטרקת בחבטה, אלא לכל היותר לחישה ארסית קצרה (הרצועה הראשונה "They Exist to Cease") או כמה מכות קצובות על הסנר (הרצועה השנייה "Parasites"). אף שלטעמי כניסה הדרגתית יותר לפחות לחלק מהשירים הייתה עושה עמם חסד, "פיצוי" לכך ניתן בדמות המבנה המורכב של השירים וזאת בנוסף לכמה טוויסטים בעלילה (למשל: הופעת אורח של עוז אבניה מ-Obsidian Tide ברצועה האחרונה).

מהאזנה לארבע הרצועות, שמהן נוטפות שטנה ובוז לדתות באשר הן, גולדשטיין מתגלה כגיטריסט טכני ומיומן עם גראול בשל ומגובש, שהצליח להכניס מתחת לחופה שתיים מאהבותיו הגדולות: Morbid Angel ו-Bloodbath (Behemoth מתפקדים כאן אולי כסוג של צלע שלישית, ברוח המודל הפוליאמורי).

הרצועה הפותחת, "They Exist to Cease"', היא השטנית ביותר, הן מבחינת הליריקה הן מבחינת הסאונד. בעוד שבשירים האחרים סאונד המצלתיים של התופים המתוכנתים נשמע בהקלטה כאוושה לא נעימה שמזכירה רכב מטאטא כביש, בשיר זה הם יוצרים (במתכוון או שלא במתכוון) אפקט של נשיפות מפוח, שמלבות את אש הגיהינום. זו בוערת לכל אורך השיר בזכות גראול אימתני, בס חודרני, ושכבות עבות של גיטרות. את השיר חותם סולו שרד מייבב, בסגנון טריי אזאגת'ות'.

ב-"Parasites" דימיתי למצוא בהאזנות הראשונות חוקיות מסוימת או מבנה סכימטי: בית בסגנון בלאק סקנדינבי עם תיפוף אדרנליני, שנתקל לפתע בפס הרעדה: המילה Parasites שהאיטיות שבה היא נהגית כמו גם השימוש בשכבות קול, יוצרים תחושת גועל וקבס שמתקבלת למראה ערימת רימות מתפתלות. במקביל, אותה אתנחתא מאפשרת גם הד בנג איטי. אך לאחר חזרה נוספת על המבנה הזה, יסודותיו מתערערים ואנחנו צונחים בנפילה לתהום, כשבדרכנו מטה מלווים אותנו עד לסוף השיר פריטת טרמולו שאותה חותם פאוורקורד מהדהד, וקטע איטי וכבד שבו האלמנט הדומיננטי הוא שתי וערב של גראול ובלאק שנפרם בנהמת גראול ארוכה.

"Leader of the cult" אינו שיר אנטי־דתי או אנטי־קלריקלי "קלאסי". בדומה ל-Deicide שבאלבום הבכורה שלהם הקדישו שני שירים לתופעת הכתות שבראשם עומד מנהיג שכופה צייתנות עיוורת ומוליך את מעריציו לאבדון ("Lunatic of God's Creation" שעסק בצ'רלס מנסון הפסיכי ו-"Carnage in the Temple of the Damned" שעסק במטיף הדמוני ג'ים ג'ונס), השיר מסופר מנקודת מבטו של מי שמנסה להשתחרר מלפיתתה החונקת של כת, שמזהמת את תודעתם של ילדים ושהופכת את חסידיה לזומבים כנועים וחסרי בינה.

הרצועה שחותמת את האלבום "Architecting Ruins" היא נקודת הקליימקס, ונדמה שאפילו שלוש הרצועות הראשונות נסוגות אחורה ומפנות לה את הרחבה, כמו לזוג הכי נוצץ בנשף סיום.

בדומה לקודמיו, גם "Architecting Ruins" הארוך (06:59) נפתח ללא התראה מוקדמת בטרמולו ובגראול ממעמקי הסרעפת, ללא תופים ובס בשלב זה. אלה מצטרפים אחרי זמן מה לקטע, שהריפים שלו מזכירים כל כך את מפלצת הדת' מפלורידה עד כדי כך שבכל השמעה של השיר, מלאך מורבידי מנתק חולה ממכשירי ההחייאה. מבחינה ווקאלית, זהו הקטע היחיד באי־פי שבו גולדשטיין משחרר לחופשי את קול הבלאק המחוספס שלו, שעד כה תפקד כבן לוויה של הגראול הסמכותי והדומיננטי הרבה יותר.

בלילת הדת' המבעבעת הזו מגיעה לנקודת רתיחה בנקודת האמצע, כשמשום מקום מגיע סולו גיטרה מלודי ויפהפה של אבניה מ"אובסידיאן טייד", שמעביר מברשת צבע שמוסיפה ליצירה גוון שחור; בלאק מטאל מלודי אוריינטלי. השיר מתפוגג באאוטרו ארוך ומרשים עם עבודת גיטרות מהודקת ותופים גועשים.

לקראת האלבום הקרב ובא, Failed Creation ייטיבו (או שמא ייטיב) לעשות אם ימתחו לא רק את סוף השירים, אלא גם את ההתחלה. אולם, לצד זאת יש כאן תשתית מבטיחה לעתיד לבוא: שירים מורכבים ולא שבלוניים, גראול עוצמתי, הקפדה על דיקציה (ניתן להבין את המילים בקלות גם ללא צורך בדף מילים), וגם צד מלודי שמעגל במעט את הקצוות החדים של הבלאקנד דת' הקשוח.