1. And So Came The Storm-Intro
  2. Ride With The Sun
  3. Doryan The Enlighted
  4. The Story Teller
  5. Fight For Your King
  6. On The Path To Fury
  7. Rebirth
  8. The FellowShip
  9. A Dark Omen
  10. The Army Of The White Mountains
  11. Of Wars In Osyrhia
  12. Guardian Stones (Japan Bonus Track)

לכל שוחרי הפנטזיה, מחזיקי החרבות, מטילי הכשפים, ולאלה שמתגעגעים ל-Rhapsody, הרשו לי להציג בפניכם להקת סימפוניק-פאוור-מטאל חדשה העונה לשם (הלא צפוי) – Fairyland. ידוע לי שבכל סקירה שניה שלי אני מזכיר את Rhapsody האיטלקים, אך מה לעשות, הפעם המקרה מצדיק את העניין, אז אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.

כאמור, Fairyland הם להקה חדשה המנסה להביא לנו צד מעט שונה אך מאד דומה לסגנון ולאווירה שהביאה לנו Rhapsody. אך קודם נעשה היכרות עם חברי הלהקה וההיסטוריה שלה, כמו שאני אוהב.

Fairyland הצרפתית (אנשים, לא לברוח!!) נוסדה בשנת 1998 ע"י המתופף הצעיר Willdric Lievin תחת השם (שוב, הלא צפוי) – Fantasy. לאחר כמה חיפושים פגש את הקלידן Philippe Giordana והם ישבו והקליטו גרסאות דמו בכל מיני סגנונות עד שהתיישבו על הסגנון הסימפוני שכבר תפס תאוצה בזמנו הודות ל-Rhapsody .למזלם הרב, הרבה להקות וכמה מהמוזיקאים הגדולים בסצינת המטאל עזרו לשניים וככה הם הכירו את הגיטריסט Anthony Parker, שניגן בעבר עם הלהקה הצרפתית Heavenly. בינתיים עברו מספר שנים בהם החברים מצאו מוציאה לאור ושינו את שמם ל-Fairyland כפי שהם ידועים היום, עד שהחלו לעבוד על האלבום הראשון שלהם – "Of Wars In Oshyria" שאותו אסקר (מיד בתום הפרסומות). כל מה שהם היו צריכים זה סולן, אך למה לחפש סולן אם אפשר לקבל את Elisa C. Martin הסולנית של הלהקה הספרדית המצליחה Dark Moor שנשמעת ממש כמו סולן (ורק לפני כתיבת הסקירה התברר שלי שזה אכן מישהי), ולא סתם סולן אלא כמו Fabio Lione (מרפסודי) בכבודו ובעצמו, אך יאמר לזכותה שאפשר להבין על מה היא שרה בניגוד אליו.

כיאה ללהקת סימפוניק-פאוור, גם חברי Fairyland המציאו לעצמם עולם פנטזיה שלם, עם גיבורים, מפלצות ושאר אגרטלים וירקות, שעליו הם ישירו וירקדו (טוב אולי לא ירקדו, כי אז זה באמת יחצה כל גבול) במלוא ההדר. כמובן שלא נשכח את החלק הסימפוני של הלהקה המורכב ממקהלה, מספר כלים קלאסיים וחולצות משי רבות בארון. אך פה קיים מעט הבדל בינם לבין רפסודי (מישהו סופר כמה פעמים הם הוזכרו?), מכיוון שבניגוד לאיטלקים שיותר נוטים לכיוון הסימפוני האיטלקי עם כינורות ומקצבים בומבסטיים ששוברים חלונות, החברה מצרפת והספרדייה מתמקדים דווקא באזור האירי והאבירי של העניין, ומסתובבים יותר עם חלילים ופסנתרים, מה שנותן מקצב "אגדתי", רגשי ורגוע יותר לעניין (כמו של להקת Thy Majesty) ומכיוון שאני מכור יותר לצד האירי של המוסיקה, אציין נקודת זכות ל-Fairyland בעניין הזה.. So Take That Luca !!

אחד-עשר (או 12 בגרסה היפנית, אוף איתם!) השירים שבאלבום בנויים גם כן בסגנון הסימפוני המוכר. Intro הפותח את הסיפור של האלבום עם מספר מילים ואופרה מתגברת המתחלפת לאחר דקה לתוך השיר השני והקצבי שמציג לנו מעט מכל דבר שהלהקה תראה לנו בהרחבה בהמשך האלבום. מיד אחריו מגיע השיר המצוין "Doryan The Enlightened" שמזכיר לי מאד כמה סרטי פנטזיה טובים שראיתי בצעירותי וגם בצורה מסוימת הוא נשמע כמו אחד משירי הדמו הראשונים של להקת Rhapsody (שלא הרבה יודעים עליהם, אך הם בוצעו עם סולן אחר שחשבתי בהתחלה שהוא שר גם כאן). בהמשך תתקלו בשירים קצביים יותר אך טובים לא פחות עד שתגיעו לשיר "Rebirth" הרגוע המהווה אתנחתא קלילה לקראת השירים הבאים. "A Dark Omen" האפי מזכיר מעט את "Eternal Glory" אך שוב בסגנון פחות מפוצץ ובומבסטי, ומיד אחריו תקבלו את השיר האינסטרומנטלי "The Army Of The White Mountains" – מעין שילוב של המוסיקה מהארי פוטר עם שאר יצירות פנטזיה קסומות ונחמדות. לבסוף מגיע שיר הנושא של האלבום "Of Wars In Osyrhia" שאורכו עולה כמובן על 10 דקות, והוא מציג את סוף הסיפור של האלבום, את המלחמה האחרונה והכבירה בכוחות הרשע ואת ניצחון הטוב ודברים נוספים שונים ומשונים. מי שיזכה להשיג את הגרסה היפנית של האלבום, יקבל את השיר "Guardian Stones" שמוסיף מספר דקות קצביות ולא רעות בכלל.

אז למרות כל הדמיון בין Rhapsody ובין Fairyland, אני עדיין מוצא את האלבום הזה חביב למדי ומאד קליט ומרענן, ואין ספק שיוכל לספק לכם חומר מעניין לשמיעה עד האלבום הבא של Rhapsody. וכפינאלה טוב לסקירת אלבום פנטזיה, אוכל לספר לכם שאולי בעתיד המצב יהיה שונה, אך רק הזמן יספר.. רק הזמן.