Fejd – Storm

את Fejd הכרתי כאחת מלהקות הפולק (ולאו דווקא מטאל) הראשונות ששמעתי. היא נוסדה בשנת 2001 כששני אחים מוזיקאים עם חיבה מאוד גדולה למוזיקה עממית, ממשפחת Rimmerfors בשוודיה, החליטו לחבור לשלושה חברים שלהם, שבמקרה מנגנים בלהקות הפאוור מטאלNostredamus ו- Pathos וכך הוחלט ליצור הרכב פולק שההבלחות שלו לכיוון המטאל לא תמיד מורגשות, אך עם זאת יודע למשוך את אותם מטאליסטים שמחפשים בדיוק את זה, בעזרת נגינה מעולה, שלל כלי נגינה מסורתיים ומקוריות אמיתית.

עברו שמונה שנים מאז נוסדה הלהקה, במהלכן יצאו לאור זוג דמואים שמבחינתי, כששמעתי אותם בזמנו, הראו רמה טובה אבל לא מספיק מעניינת. הנ"ל השתנה חיש מהר כשיצא Eld בשנת 2006 שהראה את Fejd במצב שהיא יודעת בדיוק מה היא דורשת מעצמה ומהמוזיקה שהיא מייצרת, מהר מאוד הכרזתי עליהם כעל להקת פולק משכמה ומעלה וכנראה שגם החבר'ה שב- Napalm Records הגרמנית חשבו שהם מיוחדים והכניסו אותם תחת חסותם. היום, כשאני שומע את Storm שהוא אלבומה המלא הראשון אני מאשש לעצמי את ההנחה ההיא – הלהקה רק השתפרה עוד, השחיזה את המוזיקה שלה עוד יותר והקטינה מגרעות קיימים.

האלבום נפתח עם "Offerök" שמתחיל בנגינת כלי ההורדי-גורדי הידועה והמוכרת (לחובבי הסגנון) כשחברי הלהקה האחרים נכנסים עם הכלים הרגלים, כשהקצב שנשמר לכל אורך השיר מוכתב בראש ובראשונה ע"י הכלים המסורתיים, מה שלרוב לא קיים אצל להקות פולק מטאל, כשהמוביל של המוזיקה הם בפירוש הכלים המטאליים ומספק שיר קליט שבקלות מצביע על הסגנון השולט באלבום. ההבלחות לכיוון המטאל הן מעטות ואם כבר, אז Fejd נוטים כיום יותר לכיוון הרוק ולא המטאל, כשישנם מספר הרכבים שמזכירים אותם בסגנון.

"Svanesang" מביא לידי ביטוי גם את הנבל-פה הקטן (שבאנגלית נקרא "נבל יהודי", דרך-אגב) ששומעים כל כך הרבה בהרכבי פולק שונים. השיר נפתח במעבר מהיר אל מקצב פזמוני שעיקרו אותו נבל עולה ויורד יחד עם עבודת פריטה על בוזוקי וכינור שממשיך את הדרך באופן חלק יותר ואותו מבנה של השיר ממשיך עד לסופו. השיר "Älvorna Dansar" מבוצע כמעט כולו ע"י סולנית הסשן ש- Fejd הכניסו לאלבום וההחלטה להשתמש בה נכונה. הקול הבוקטע מגרונה יפה ועדין ולהפתעתי, מתאים בצורה נהדרת לשיר השלישי, שהוא מעט רגוע יותר מהשאר. באופן אישי, אני לא חובב של שירה נשית במוזיקת פולק, אבל כאן היא באמת מתאימה.

שיר הנושא מגיע במספר 6 והיחסים בין פתיחת החליל האיטית שלו לבין השירה הגברית הנכנסת (כאשר נגינת החליל נגמרת) מספקים אינטרו מעניין לשיר בעל קצב בינוני ומבנה מעט פחות קליט, יש שיגידו כוחני יותר, בעיקר בגלל שהקול של Patrik הסולן נשמע כאילו הוא לבד מול המיקרופון אך זה לא המקרה.
"Varg I Veum" בקצב ובמבנה האיטי שלו מקרטע לעומת השירים האחרים באלבום אך נשאר בעל עניין בעיקר בשל פזמון הכינור והקטעים האינסטרומנטאליים האחרים שבו. השיר "Likfärd" הוא ארבע דקות של כינור איטי המכתיב את הקצב של התיפוף ושאר הכלים, כשהשירה אינה בעלת תפקיד כאן, בניגוד לקודמו, מספר תשע, "Skuld" שנפתח בקצב מאוד מהיר וכולל שירה כוחנית של הסולן לכל אורכו.

Storm הוא נהדר בתחום הפולק, ומי שאוהב את התחום (בין אם בשילוב מטאל או לא) יאהב את זה מיד ואילו מי שמחפש להקה להתחיל להכיר את עולם הפולק איתה, האלבום הזה יתאים גם לשם.