Ferium – The New Law

אני מאד מקווה שאת Ferium אין צורך להציג. המטאור המטאלי שעלה בתוך שנה מלהקת ילדודס לאחת מהלהקות האהודות והאהובות ביותר בארץ, מוציאים רגע לפני שרגלם דורכת בפסטיבל המטאל המרהיב בעולם, ועוד בחגיגות ה-20 שנה שלו, את EP הבכורה של החבורה, טעימה הגונה של ארבעה שירי גרוב מטאל מסחררים שבאים להציג את פניה החדשים של סצינת המטאל בישראל.

אני לא רוצה להתחיל ולהשוות את Ferium לתופעות מקומיות, אבל בואו נאמר שיש משהו בהם שמאד מזכיר לי את Betzefer ב-2003. כולם כבר ידעו שמשהו גדול עומד להם מול העיניים, כולם יכלו להצביע שזה אוטוטו מתפרץ לכל עבר, ואנחנו היינו שם שזה קרה. אני מניח שזו אותה ההרגשה שעברה בעמוד השדרה של הרבה מאד חבר'ה ברחבי בעולם כשהם ראו להקות ענק קצת לקראת פריצה.

ה-EP הזה מייצג שלב מעבר קצרצר למדי (באמת קצרצר למדי, רק 4 שירים) בין Ferium של לפני שנה וחצי, של תחילת הדרך, לבין ה- Ferium של 2009-2010, ואולי גם קצת אח"כ. קודם כל, את ה-EP הזה הקליטו ארבעה חברי להקה, וכעת שהוא יוצא, אלרם בוקסר- המפיק המוזיקלי, כבר מצטרף לחבורה כגיטריסט נוסף. מעבר לכך, תהליך הבגרות שהחבורה עברה בכל כך מעט זמן, ייתכן בהחלט שהם יעשו חייל גם בתחרות המטאל-באטל של Wacken כפי שהשיפור הדרסטי שלהם בין הופעת חצי הגמר להופעת הגמר של התחרות המקומית עשה להם אחושרמוטה חייל.

אז מה יש לנו ב-EP ? קודם כל עטיפה מרהיבה ומקצועית מידיה הנאמנות של מירי מילמן (כיום סולנית System Divine, לשעבר סולנית Distorted) שהחלה להתקבע בתעשייה בתור מעצבת גרפית מוכשרת ומוצלחת. מעבר לכך, הפקה מוצלחת מאד מבית היוצר של דאז המפיק המוזיקלי בלבד, וכיום גם חבר מן המניין, אלרם בוקסר (לשעבר Resurrection, אלה מהקריות) – יש ברשותנו פה ארבעה שירים מוצלחים שנותנים בראש, ואם יורשה לי לומר, כיאה ללהקות המובילות בתחום, או לפחות ממש קצת מאחוריהם.

שירים כמו Observe, Resolve הם דוגמה ומופת לאיך גרוב-מטאל מודרני צריך להשמע. לא עוד ברייקדאונס חסרי השראה, מעכשיו כל תו מונח במקומו ומבוצע בחן. שירים כמו Retina בעלי חן מלודי מלוכלך שבוקע מבין לצלילי הדיסטורשן מצליח לכבוש שצריך – וכשמגיע הטאפינג שעשה את השיר למה שהוא, ה-EP מצדיק את שמו בתור 'החוק החדש' של המטאל הישראלי.

האמת היא שה-EP רק הולך וממריא, כל שיר טוב יותר מקודמו. Reactions מזכיר יותר את הצד ה-Lamb Of God או ה-Pantera של החבורה. גרוב מסחרר וריפים בשריים כמו אנטריקוט והצרחות של טירן עזרא שפשוט שואג את דרכו כל הדרך אל הבנק ממלאים את השיר הזה בכל טוב, אבל היצירה המוצלחת של הדיסק היא ללא ספק Melting point 2750C – שם מופרע לשיר מופרע, על התמוססות החברה (ואף נקיבה במעלת הצלזיוס המדויקת שזה יקרה בה) – עם רעיונות מלודים יפים וקטעי גרוב מוצלחים. אין ספק שהחבורה שמרה את הטוב לסוף.

יש שתי בעיות עיקריות ל-EP הזה. האחת היא כמובן שהוא נגמר ממש מהר. השירים אורכם הכולל מגיע לכל היותר לקצת פחות מרבע שעה, ומשאירים כל כך הרבה טעם של עוד, שאם זוהי התעודה האחרונה של הלהקה לפני גיוסם לצה"ל אני מכריז על עצמי רשמית כמבואס. הבעיה השנייה היא כמובן חלק מהליטושים באלבום קצר נגן זה, שזוהי הבעיה של Ferium באופן כללי. הלהקה עברה תהליך מואץ לבגרות, שעבר בהצלחה לא מעט בעזרתו של בוקסר ולא מעט בגלל שבן-שושן, עזרא, גולדנברג ואלקובי יודעים מה הם עושים גם בלי התוספת המצוינת שהם הביאו עימם מעתה ואלך להופעות. אבל מצד שני, בסופו של המרתון המבגר הזה – של לקחת להקה בת כמה חודשים ולתת לה להשמע כאילו הם בביזניס קרוב לעשור, חלק מהדברים הולכים לאיבוד.

כמה שה-EP הינו מוצלח ומציג משב רוח מרענן יחסית, מלודי מצד אחד ונותן בראש מצד שני, בתחום המטאלקור והגרוב-מטאל – ז'אנרים חבוטים לגמרי בימינו, לו רק היה פה עוד כמה שירים שמציג את התהליך שהלהקה עברה מ-Observe, Reslove הפראי ל-Melting Point 2750C המחוכם והבומבסטי, הרי שהיינו מסתכל כבר על אלבום אולי כמעט באורך מלא, או שהייתי מביט בכמה שירים שנקראים בעגה המקצועית פילרים, כאלה שבאו למלא את החוסר בתוכן מבלי באמת לתרום. למזלי אין פה פילרים, אבל ה-EP קצר מדי מכדי שיעבור ויעשה מספיק רושם על מי שרגיל למנות גדושות של מטאל עצבני. זוהי סנונית ראשונה מצוינת, לא רק טובה מאד אלא מצוינת – אבל עדיין מרגישה מאד ריקנית.

אין ספק שאם יש להקה שצריכה להוכיח את עצמה שהיא יודעת מה היא עושה יותר טוב ויותר מהר ויותר בריא מבחינה סגנונית מכל שאר להקות המטאל בארץ שנמצאות בשלב הזה של אחרי הקלטת EP ולפני המשך הדרך הסלולה אם כי תלולה – זוהי Ferium. החבורה הזו צריכה להוציא אלבום מלא, יותר דחוף מ-Orphaned Land ו-Betzefer, וכולנו זוכרים כמה אנחנו מחכים לאלבומים מאלה, נכון ? מי יודע, אולי על הדרך, עם ההספק שלהם, הם גם יספיקו לעצב את חוקי המטאל מחדש.