Finnugor – Death Before Dawn
- Princess of Eternity
- Death Before Dawn
- Solar Eclipse
- Astral Fornication
- Cosmic Nest of Decay
- Battle at the Heart of Dreamland
- From Hell I Still Remember
- Korg Polaris
- Ghosts Around the Bonethrone
- Supernova
אי שם בצרפת מתקיים לו בשלווה לייבל בלאק מחתרתי בשם Adipocere, ועוסק בשלו בניחותא, מוציא אלבום אחרי אלבום, אחרי אלבום. וכולם… חרא.
ללייבל הפעיל מאוד הזה שמתי לב כבר בעבר, אך רמתן של הלהקות החתומות בו הייתה כה נחותה שלא חשתי צורך להזכיר אותן כאן בכלל. Finnugor אינם חורגים מהכלל הזה, והסיבה היחידה שאני מתייחס לאלבום הזה בכלל היא שהרגשתי את הצורך להבהיר את עמדתי לגבי הלייבל הזה לפחות פעם אחת. בכל זאת, החבר'ה משריצים אינספור אלבומי בלאק על בסיס קבוע, והדבר שווה ציון.
למה למעשה Finuugor כל כך נוראים?
מצד אחד נראה ש:
1. ההפקה אמנם גרועה אבל ניתן לסבול אותה.
2. החומר לא מקורי אבל לפחות גם לא יומרני.
3. הנגינה לא מדהימה אבל גם לא גרועה מדי.
מצד שני:
1. ההפקה אמנם לא גרועה אבל היא לא טובה בשום צורה, והיא אפילו לא מצליחה להגיע לצליל ה"קר" שנראה שהלהקה שואפת אליו. הגיטרות נשמעות כמו זמזום חלוש, הקלידים גם כן חלשים למדי בלי Attack מספיק בצליל שלהם, והאופן בו שומעים את שירתו של הסולן מזכיר לי את הסצינה בסרט "שיר אשיר בגשם", בה מנסה הבמאי להדריך את כוכבת הסרט שבתוך הסרט כיצד לדבר אל תוך המיקרופון שמקליט את קולה, כך שישמעו אותה. ניכר כי סולן הלהקה לא ראה מעולם את הסרט הזה, כי אחרת היה יודע שמיקרופון לא כל כך קולט את מה שאתה שר אם אתה לא שר אליו! לפחות רמות הקול החלשות של כל האלמנטים באלבום הזה תואמות זו לזו, אבל זה לא עושה אותן טובות.
2. החומר אולי לא תופס ימרות אבל הוא כל כך מטומטם שאפשר להירדם ממנו. זהו מעין בלאק גותי/בעל השפעות מימי הביניים, וזה כל כך בנאלי וכל כך מחמיץ כל מטרה נורמלית שהוא היה יכול להגיע אליה, שפשוט חבל על הכסף שמישהו אי פעם השקיע בלהקליט את הדבר הזה. יש כאן קלידים שמנסים להתחקות אחר משהו בין אמפרור לקריידל אוף פילת', בדיסוננס מוחלט ולא מתאים בשיט לקטעי בלאק מחוספסים ונוקשים נוסח דארקת'רון, ובשאר הזמן קלידים בעלי צליל חליל שמנסים להשרות את אווירת ימי הביניים. האמת היא שאני בטוח שיש מי שיאהב את זה, אני פשוט לא מצליח לדמיין בנפשי מאפיינים של אדם בעל טעם סרוח כל כך במוזיקה. זה כבר לא עניין של טעם וריח, זה עניין של יכולת האזנה פשוטה.
3. הנגינה אולי לא גרועה מדי אבל אף אחד כאן לא מפגין טיפה אחת של כשרון. אין אלמנט בודד באלבום הזה שהוא יותר מסטנדרטי.
בקיצור, אין לי אלא להמליץ לכם לשמור מרחק לא רק מהאלבום הזה, אלא מכל אלבום שמוציאה חברת Adipocere. הייתי שמח לפרט עוד על כמה שהאלבום הזה "מוצלח" אבל למרבה הצער נרדמתי שוב פעם כשניסיתי להאזין לו, ועכשיו שהתעוררתי לצליליו, אני צריך לזוז מהמחשב על מנת לרוץ אל העולם החיצון בזעקות אימה עד שהאלבום הזה ייגמר.