Fireball Ministry – Their Rock Is Not Our Rock
- It Flies Again
- Sundown
- Broken
- In the End
- Hellspeak
- Two Tears
- Under the Thunder
- Spill the Demons
- Rising from the Deep
- Save the Saved
לא כל כך מובן לי אך מנסים למכור לנו את האלבום השלישי של להקת ההארד רוק/מטאל Fireball Ministey, בדף המידע שצורף לפרומו נאמר בגאווה ששיר של הלהקה נבחר להשתתף באוסף Viva La Bands של "אישיות הסקייטבורד מהסדרות Jackass ו-Viva La Bam" – באם מרג'רה. וואו!! אני רץ לקנות את זה, מישהו שקוראים לו באם אשכרה בחר בזה! הבאם הזה פשוט ענק!… אז זהו, שלא.
לא אקנה אלבום רק בגלל שאיזה אמריקאי מפונק עם אינטלקט של מכונת כביסה אהב אותו, גם אם הוא יודע לעמוד על קרש עם גלגלים ולהתעלל במשפחה שלו. גם העובדה שהאלבום הוקלט באולפן של דייב גרול מ-Foo Fighters לא תשכנע אותי לקנות אותו, בגדול אומר שכל השמות MTV שזרוקים פה הם לא ערובה לאיכות.
זה לא שזה אלבום רע, הוא בסדר גמור, זה שילוב של הארד רוק אמריקאי עם קצת סטונר וקצת רוק נ' רול, סאונד סביר ושירה לא רעה של הסולן ג'ימס רוטה, אבל באמת שאין פה משהו מיוחד שכל אותם ליצני MTV יוכלו להציל. האלבום נפתח עם אחד השירים היותר חזקים בו, "It Flies Again". כמו שאמרתי, שום דבר מיוחד, הארד רוק עם נטיות מטאליות, סאונד סביר, אבל שום דבר חדש או מרגש במיוחד. יש עוד כמה רעים טובים באלבום, אבל אף אחד מהם לא ראוי לציון מיוחד.
הלהקה ככל הנראה גם לא ממש החלטית מבחינת ההחלטות העסקיות שלהם, הם אמנם התחברו עם ניק רסקולינז, שהפיק ל-Foo Fighters את האלבום One By One זוכה הגראמי, אבל הם כבר הספיקו לקפוץ בין ארבע חברות תקליטים בקריירה הלא ארוכה שלהם ולא לחלוטין ברור לאיזה קהל יעד הם מכוונים. אם זה לקהל האמריקאי הצעיר שמקשיב ללהקות כמו Foo Fighters, אני חושש שהם כבדים מידי וקרובים מידי להארד רוק של שנות השבעים מכדי לעשות זאת, במידה והם מכוונים לקהל מטאליסטי, הם חייבים לרדת מכל השימוש בשמות גדולים ולהתחיל לעשות במקום זה מוזיקה קצת יותר מעניינת, כי למרות שזה אלבום לא רע, באמת אין בו משהו שממש ראוי להתייחסות מיוחדת.