For Selena And Sin – Overdosed On You

For Selena And Sin מגיעה מפינלנד, וסיפור הקמתה הוא כזה: Pasi Kolari (גיטרה) ו-Teemu Turkia (באס) החליטו לגייס חברים ללהקת מטאל מלודי. הציפייה מהלהקה הייתה ליצור מוזיקה יותר רגישה, שתהיה מושפעת מרוק ופופ. למטרה זו הם גייסו את Annika Jalkanen (סולנית), Teemu Oksanen (קלידים), Martti Pohjosaho (גיטרה) ו-Kuha Sillanmaki (תופים).

Overdosed on you הוא האלבום המלא הראשון של הלהקה. ניכרת השקעה רבה בהצגת האלבום: הוא מתהדר בעטיפה מושקעת וסאונד מלוטש, אבל עטיפה יפה לא מסוגלת להפוך אלבום רע לאלבום טוב, וסאונד מלוטש לא מבטיח שירים טובים. לרגע אל תטעו, ותחשבו שאני טוענת שמטאל מלודי לא יכול להיות מעניין. לצערי, For Selena And Sin מנסים להוכיח את ההפך.

האלבום נפתח בשיר "Who's Behind The Door?". כן, השירה מלאת רגשות. כן, יש סולו גיטרה. כן, הריפים קלילים וקליטים. כל זה מאוד מלודי, ואפילו קצת מטאל, וכשלעצמו השיר לא רע – הוא פשוט לא מחדש שום דבר. השיר הבא, "Lost Like Dreamers Are", עוקב אחרי אותה נוסחה, חוץ מקטע הגראולינג בסופו. אותו קטע, פלסטיקי ככל שיהיה, היה הניסיון היחיד לחשוב "מחוץ לקופסא" באלבום כולו.

"A Rain Tonight" הוא אחד השירים היותר כבדים באלבום, והריפים בו קצת יותר מהירים. יש ניחוח של מה שרציתי לשמוע, אבל גם השיר הזה חוטא במחזוריות. אבל זה כלום לעומת "Ghost In The Family" – השיר הארון ביותר באלבום. יש להקות, שמסוגלות להחזיק עניין בשיר של 20 דקות. בשביל For Selena And Sin, חמש וחצי דקות הן יותר מדי זמן. קשה להצביע על הבעיה. ייתכן שזו הנוסחתיות בשירים, הסאונד הפופי יתר על המידה, או הגישה הכללית שמתקבלת מהאלבום. או אפילו שהשילוב הקטלני של שלושת הגורמים האלה הופך את האלבום לבעייתי. "Ghost In The Family" הוא שיר שנמתח ללא תכלית, כשבמקביל, חסרים בו האלמנטים שיצדיקו את אורכו.

"Jubileum Of My Sorrow" הוא השיר הטוב ביותר באלבום. השיר הוא עדיין סוג של בלדה, עם השפעות פופ בולטות, אך הוא מביא צד מעניין יותר (או משעמם פחות) של המטאל הרך. הריפים מעניינים יותר מבחינת התקדמות האקורדים, וגם בשירה ניתן לשמוע רבדים נוספים. הסולנית, שעד כה הצליחה לעצבן אותי לא מעט, עומדת בטונים הגבוהים בהצלחה ומתבלת את השירה בטונים נמוכים יותר. המונוטניות שהתקבלה באלבום נשברת, וחושפת פוטנציאל לא ממומש ב-For Selena And Sin.

לדוגמה, ב-"Draining" ההשפעות המטאליות פחות מרוככות, וגם הריפים עצמם שווים שמיעה. אבל מה, קטע ה-Bridge בשיר גורע ממנו במקום להוסיף, והתבניתיות, שליוותה את שאר האלבום, נמשכת. ההתרשמות הכללית היא כישרון מפוזר, שלא בא לידי ביטוי באלבום. הרבה מהבחירות של חברי הלהקה שגויות, והתוצאה הסופית אמנם לא גרועה, אבל בכלל לא משהו.

Overdosed On You הוא לא אלבום רע, אבל הוא רחוק מלהיות אלבום טוב. השיר האחרון, "Happy New Year", מוכיח שחברי For Selena And Sin יודעים לנגן ככלות הכל, ואני נותרת עם השאלה: למה היכולות האלה לא באו לביטוי בשאר האלבום? מי שבכל זאת עלול לאהוב את זה, מוזמן לתת לאלבום סיבוב במערכת. אולי אתם לא תתאכזבו כמוני.