Fu Manchu – Signs Of Infinite Power

למי שלא ידע, Fu Manchu היא דמות של הסופר הבריטי Sax Rohmer שהומצאה בתחילת המאה העשרים וכיכבה בספרים, סרטים וקומיקס, זה לגבי השם המוזר, ועכשיו ללהקה. להקת הסטונר/דום מטאל Fu Manchu קיימת כבר כמה שנים טובות, היא הוציאה 11 אלבומים מ – 1990 ועד היום. הלהקה מורכבת מפליטים של 2 להקות חשובות מאוד בז'אנר -מצד אחד מקים הלהקה והסולן\גיטריסט Scott hill שניגן בעברו כגיטריסט שני בSkid row ומצד שני Brant bjork, מתופף עם קריירה מכובדת ב Kyuss – האמא של הסטונר המודרני ו Mondo generator של Nick oliveri חבר לשעבר בQueens of the stone age. הסגנון שלהם הוא סטונר קליפורני קלאסי בשילוב עם Desert rock פסיכדלי במיוחד, באלבום האחרון We must obey שכתבתי עליו פה גם כן , הייתה תוספת נכבדת של פאנק .

Fu Manchu היא להקה שיודעת מה היא רוצה מעצמה וגם יודעת איך לעשות את זה טוב , היא כמו להקה שקפאה בקרח – לא משנה מתי אתה שומע אותה היא עושה את אותו דבר,סטונר אכזרי בהשפעות Black Sabbath רק עם ריפים שמרגישים כמו הלמות פטישים בתוך האוזן, אם אתם מחפשים עומק מלודי גדול במיוחד או איזה בשורה פואטית לא תמצאו אותה פה. מה כן תמצאו פה ? – את אחד מאלבומי הנסיעות הכי כיפים שיצאו השנה , גרוב אכזרי וריפים פשוטים אבל משובחים עם ים אגרסיות שגורמות לך לא להפסיק להזיז את הראש, בטח כשהלהקה נטשה את הפאנק כמעט לגמרי וחזרה לסטונר הישן והטוב . יש משהו באלבומים של הלהקה הזאת שגורמים לך להרגיש כאילו אתה מטייל בהזיה בתוך התת מודע, השירים עוברים בלי ששמת לב ואלבום שלם עובר בלי שאתה מספיק לנשום – מה שמשאיר אותך מבולבל כמו ללכת לישון חצי שעה באמבטיה של עשן ירוק וממסטל .

האלבום Signs of Infinite Power נפתח עצבני ואנרגטי כמו שהלהקה הזאת יודעת עם השיר Bionic astronautics, אחריו מגיע Steel Beast Defeated , שמטלטל אותך מצד לצד באלימות איכותית במיוחד. Against the Ground נשמע כמו קטע אבוד של Kyuss , עם ריפים כבדים ששוקעים עליך. El Busta הוא פצצה גרעינית של היתוך סטונרי עם וייב פסיכדלי ועבודת גיטרה מעולה של Scott hill. Take it away ממשיך בפסיכדליה הכבדה כש One Step Too Far שמסיים את האלבום הזה הוא מעדן הדבנגינג בועט ואיכותי עם התחרעות יתר שרק מוסיפה פה.

האלבום הופק בצורה נקייה ואיכותית ע"י Sergio Chavez שעבד בעבר עם Motorhead ועם Helmet, בהחלט לא סאונד אובר-פאזי שמאפיין להקות אחרות בז'אנר. מה שאולי תרם גם הוא שהוא מוקסס ע"י Andrew Alekel שעבד עם הFoo fighters ו Danzig ועושה עבודה טובה גם כן. לסיכום, עוד אלבום של Fu Manchu, זה אמנם לא מחדש, לא אקספרמינטלי, אבל זה גם ממש לא משנה, את העבודה הוא עושה מצוין וכל מה שנותר לי להגיד זה – תמשיכו ככה …