General Surgery – Corpus In Extremis: Analysing Necrocriticism

19/03/10
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Necronomics
  2. Decedent Scarification Aestheticslyrics]
  3. Restrained Remains
  4. Final Excarnation
  5. Necrocriticism
  6. Exotoxic Septicity
  7. Adnexal Mass
  8. Virulent Corpus Dispersement
  9. Ichor
  10. Idle Teratoma Core
  11. Perfunctory Fleshless Precipitate
  12. Plexus Necrosis
  13. Unwitting Donor / Cadaver Exchange
  14. Mortsafe Rupture
  15. Deadhouse

הסקירה הבאה היא לא על Carcass. אמנם יש קשר שוודי, הלהקה הנסקרת מגיעה מאותה מדינה ש-Michael Amott גדל בה (למרות שנולד באנגליה). אמנם הלהקה עושה גם Gore Metal על גבול הגריינד (מבחינת הליריקה ומוזיקלית). אמנם האלבום הנידון מזכיר מאוד בשמו את אלבומה המפורסם של אותה להקה – Necroticism: Descanting The Insalubrious – אבל עדיין לא מדובר בעוד חיקוי. ממש לא.

General Surgery קיימת עוד מתחילת שנות ה-90', מתי ש-Carcass החלה להתהוות. חברים בה כיום אמנים שפועלים או פעלו במספר רב של להקות במהלך השנים: הסולן Erik Sahlström (עבד בין השאר עם Maze Of Torment), הגיטריסטים Joachim Carlsson ו-Johan Wallin, הבסיסט Andreas Eriksson והמתופף Adde Mitroulis. בפרק זמן מסויים את עמדת הסולן תפס Richard Cabeza (בין השאר סולן Dismember, Carbonized, Dark Funeral).

ההרכב שיחרר 3 דמואים ו-EP אחד בתחילת שנות ה-90', ואז נעלם עד 2001. מאז הם שיחררו בעיקר ספליטים עד שהוציאו את האלבום Left Hand Pathology ב-2006. לא מזמן, General Surgery הוציאו אלבום מלא נוסף בשם Corpus In Extremis: Analyzing Necrocriticism בחברת Listenable. האלבום הופק ע"י חברי הלהקה באופן עצמאי ועבר מאסטר אצל Peter In De Betou שחתום על אלבומי מטאל רבים שהופקו בעיקר בשוודיה.

באלבום 14 קטעים, רובם לא עוברים את ה-2 דקות באורכם, כיאה ללהקת דת' \ גריינד. הליריקה עוסקת במוות, פתולוגיה, ניתוחים והליכים רפואיים (שתוצאתם הסופית היא מיקי בוגנים) תוך שימוש נרחב במושגים רפואיים שוברי שיניים כמו "Virulent Corpus Dispersement". הלהקה עושה שימוש נרחב בכמה סגנונות מוזיקליים אגרסיביים. ניתן להבחין בקלות ביסודות של ת'ראש ודת' קלאסי כיאה ללהקה שהתחילה את דרכה בתחילת שנות ה-90', שיא תור הזהב של הת'ראש והדת' פוסט שנות ה-80'.

האלבום נפתח בקטע קצר של פחות מדקה המנבא את הבאות, "Necronomics" – שיבוש למושג תורת המתים. בלי יותר מדי מילים מיותרות בליצים מהירים וריפים חורשים מכניסים אותנו לאווירה. הפסקה מאוד קצרה ומתחילה הרצועה הבאה "Decedent Scarification Aesthetics". סולו מהיר מדגים היטב את אשר שציינתי בפסקה הקודמת. הלהקה צועקת טריביוט למטאל שנעשה לפני עשור או שניים. אני מציע להכין מילון (רצוי רפואי) בהישג יד, בזמן שקוראים את המילים – תתכוננו, זה לא פשוט בכלל.

יש כאלה שאוספים בולים, אחרים מכוניות צעצוע או בקבוקי בירה, יש כאלה שגם שומרים חלקי גופות נרקבות, על כך לפחות מדברת הרצועה השלישית "Restrained Remains". מדובר בשיר ארוך יותר יחסית לשאר השירים ומכיל ליריקה שלא צריך להיות גאון או סטודנט לרפואה להבין אותה. זהו שיר דת' שוודי לפי הספר, מזכיר מאוד את Grave או Bloodbath. ברצועה הסולן שר במספר ערוצים בכמה גוונים של גראול, דבר היוצר אפקט מפלצתי. "Necrocriticism" מתחיל בקצב איטי, 30 שניות שנבנות לכניסה אלימה ביותר הנתמכת בקולו המפלצתי של Sahlström. באמצע השיר נכנס הפזמון מלווה בריף ת'ראשי קצבי.

"Adnexal Mass" הוא קטע של פחות מדקה. אמנם זה שיר בפני עצמו, אבל מתחבר ישירות ל-"Virulent Corpus Dispersement", הקטע הארוך ביותר באלבום – מה שמספק למאזין יותר זמן לשבור עצמות / לגרום לעצמו נקע בצוואר. למעשה, השירים חוזרים על עצמם, למעט שבירות קצב פה ושם, כך שבאמצע האלבום ניתן לקבוע שההמשך לא יחדש יותר מדי. אין ספק שהאלבום עשוי היטב ומספק אגרסיות. הוא לא משעמם, אבל השירים בסופו של דבר לא מגוונים. להכניס 15 שירים באורך ממוצע של דקה די משפיע על הגיוון שאפשר להביא בסגנון מוזיקלי שכזה במיוחד כשרוצים לשמור על קו של דת' אגרסיבי שכזה. לסיכום, אלבום מהנה, אבל אפשר לעבור לדיסק אחר באמצע. אני משוכנע שבהופעה חיה יהיה הרבה יותר מרשים להאזין \ לצפות בחבורת המתמחים מבי"ח וולפסון…