Ghost Brigade – Guided By Fire

10/12/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Rails At The River
  2. Hold On Thin Line
  3. Horns
  4. Minus Side
  5. Away And Here
  6. Along The Barriers
  7. Based On You
  8. Disgusted By The Light
  9. Automotive
  10. Deliberately

כל מי שראה לפחות פעם בחייו את הפאוור-פאף גירלז, ובטוחני שגם המטאליסטים הקשוחים מבינכם ראו לפחות פעם אחת את התכנית ההזויה והמקסימה כאחת הזאת, יודע שהילדות הפריקיות הללו, שמצילות את העולם כל פעם מחדש מיצורים עוד יותר פריקיים מהן, נוצרו מ-"Sugar, Spice and Everything Nice" ובתוספת כמובן של המרכיב הסודי Chemical X.

אתם שואלים בוודאי את עצמכם, איזו מן אנלוגיה אפשר לעשות בין סדרת אנימציה אמריקאית מטורפת ולבין להקת מטאל פינית? אז לאחר כמה שמיעות של דיסק הבכורה של Ghost Brigade תוכלו להבין, כי חברי הלהקה לא ממש שמו לעצמם את רעיון מגדר הז'אנר המטאליסטי לנגד עיניהם, כשישבו וכתבו את האלבום, אלא פשוט שילבו את כל הסגנונות שהם אוהבים לתוך קלחת אחת – דום, דת', דארק, גות', אלקטרו פופ, בריט רוק ועוד רבים אחרים, שילבו נגיעות אישיות של כל אחד מהם (ה-Chemical X שלהם אם תרצו להצמד לאנלוגיה) וכך יצרו למעשה סאונד מאוד ייחודי שלא נכנס למעשה לאף הגדרה ז'אנרית מהתחום המוסיקלי ממנו הם הושפעו.

Ghost Brigade הוקמה לפני שנתיים בעיר Jyväskylä שבפינלנד, ע"י חמישה חברים משכבר הימים, שלא ממש היו זהים זה לזה בפרספקטיבה ובכיוונם המוזיקלי: שלושה מהם (אחד הגיטריסטים, הבסיסט והמתופף) חברים בלהקת סטונר מטאל בשם: Sunride, ו-Manne Ikonen הסולן, חבר לשעבר בלהקה דת' מטאל בשם: Paraxism. החמישה הגיעו להבנה משותפת, שקובעת: בואו נתחיל ליצור, מבלי להכנס להגדרות, יהיה אשר יהיה, עד שנגיע למשהו שיגרום לכולנו עור ברווז. וכך היה.

ככוונת שם אלבום הבכורה שלהם, מונחים ע"י האש שבערה בליבם ובעצמותיהם, יצרו החמישה אלבום לתפארת – מלודי, מרגש, דכאוני, אפל ועוצמתי, בעל סגנון מוזיקלי בלתי מוגדר לחלוטין, המשלב בתוכו אינספור השפעות וסגנונות החל מדום מטאל בסגנון Katatonia, דרך מטאלקור, דת' מטאל, מוזיקה אלקטרונית ובריט פופ/רוק בסגנון Depeche Mode (בעיקר בשירים "Horns" ו-"Minus Side"). לתוך הקלחת הזאת נכנס גם חברם וקלידן הלהקה בהקלטות האלבום Aleksi Munter (המשמש ביום יום כקלידן להקת הדום המצוינת Swallow The Sun) אשר את השפעותו והדמיון המועט לסגנון המוזיקלי ללהקתו ניתן לשמוע די בברור לאורך כל האלבום.

החסרון הבודד אך באותה נשימה גם הבולט באלבום, הוא למעשה אותו חסרון של עוד הרבה להקות אחרות אשר ניסו ומנסות ליצור לעצמן סגנון חדש, ייחודי משלהן: יצירת תבנית מוזיקלית וגבולות קבועים שלפיהם נשמעים כל שירי האלבום. כאן אני מחזיר אתכם שוב ל-"אנלוגית הפאור-פאף" – כשם שאותן שלוש בנות נראות זהות זו לזו, כאשר השוני ביניהן הוא באופי ובצבע השיער והבגדים, כך גם עשרת שירי האלבום של Ghost Brigade, זהים זה לזה באותו סגנון ייחודי שיצרה לעצמה הלהקה, כאשר המרקם והאופי משתנים במעט משיר לשיר.

אין זה אומר שהאלבום משעמם ומעייף אחר כמה דקות, ההיפך הוא הנכון. האלבום זורם ומרתק, ומציג מלודיות נעימות וריפים בועטים משיר לשיר, ומעיף את המאזין כל פעם לכיוון מעט שונה כאשר הוא עדיין נותר בגבולות של ה-"ארץ החדשה" שנקראת Ghost Brigade. אם המוזיקה שיצרו לעצמם חברי הלהקה עשתה להם "עור ברווז", על אחת כמה וכמה שההשפעה שהאלבום הזה יעשה למאזין הטרי, תהיה כפולה ומכופלת. ללא ספק, אלבום בכורה נהדר ללהקה שככל הנראה עוד נשמע ממנה רבות בעתיד.