God Forbid – Sickness And Misery

29/07/08
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Amendment
  2. Reject the Sickness
  3. N2
  4. No Sympathy
  5. Assed Out
  6. Ashes of Humanity (Regret)
  7. Dark Waters
  8. Heartless
  9. Weather the Storm
  10. Century Fades, The
  11. Mind Eraser
  12. Habeeber
  13. Madman
  14. Nosferatu
  15. Inside
  16. N2 (Demo Version)

הדיסק החדש של God Forbid, הוא בעצם חיבור בין ה-EP הראשון שהוציאה הלהקה בשנת 1998 שנקרא Out Of Misery ואלבום הבכורה המלא שלה Reject The Sickness שיצא ב-2000. אלבומים מהסוג הזה הם תמיד חוויה – לי למשל יצא לשמוע רק את האלבום IV: Constitution Of Treason שכבר היה הרבה יותר מופק ו"בוגר". אבל יש משהו מאוד מספק בלשמוע להקות בתחילת דרכן. בדרך כלל, עד שלהקה מגיעה להיות חתומה במייג'ור (ואכן God Forbid חתמו עם לייבל המטאל Centry Media) עוברות שנים ארוכות, ולעיתים, וזה אולי החלק המעניין יותר, הסגנון המוזיקלי משתנה במשך הזמן. מצד שני, החיסרון הגדול בהוצאות של דברים ישנים הוא שבדרך כלל הם מתאפיינים בסאונד גרוע ובמקרה הרע גם בנגינה מאוד צעירה וכתיבת שירים קלוקלת.

אל חשש, אם אתם מאוהדי God Forbid תמצאו את האלבום הזה לא רחוק בהרבה ממה שאתם כבר מכירים – דת' מטאל שוודי מלודי, או בשמו העכשווי, מטאל- קור אמריקאי. האזנה לדיסק הזה במלואו,היא מלאכה מורכבת, לא רק משום שהוא כולל בתוכו 16 טרקים, אלא בעיקר משום שיש בו מגוון מאוד רחב של מוזיקה. זה לא דיסק של שגר ושכח, השירים בו דורשים את מלוא תשומת הלב. רמת הנגינה ופרטנות שבו מאוד גבוהה. בקיצור, אל תשימו אותו ברקע ותנסו להכין שיעורים.

בגלל שקיץ ואתם בחופשה, אני בטוח שתתרשמו לטובה מאלבום הזה. שירים כמו "Reject The Sickness", "Dark Waters" ו-"The Century Fades" מספקים רגעים לא רעים בכלל של גרוב מקפיץ לצד חפירות בלתי פוסקות של דת' מטאל. הביצועים מעולים, ויש לציין מאוד מדוייקים. נגינת הסולואים, הריפים והתיפוף מרהיבה מאוד. הזמר הוא זה שלוקה בחסר, קטעי הצרחות נשמעים כאן לא מספיק טובים. לרגעים מסויימים זה לוקח אותי קצת לכיוון של Slipknot,לפעמים אני שומע קצת ת'ראש של Sepultra בשירים. אבל זה רחוק מאוד מהכיוון הזה. שירים כמו "NO Sympathy" שנפתח עם הליין המלודי של גיטרות בהרמוניה הם בדיק הדבר שיכול לגרום לי לרצות לא לשמוע מוזיקה כזאת, כמובן שאם אתם חובבי מטאל מלודי, תאהבו את הסגנון – בשבילי זה לא ממש עובד.

משהו חסר בשירים של God Forbid, בחלק מהזמן הם נשמעים כמו סקיצות לאלבום, שירים שנגמרים מוקדם מידי, או חסרי מבנה מנצח. אולי זאת הדרך שצריך לעבור כדי להגיע לאיפה שהלהקה הזאת הגיעה. אבל כמו שכבר אמרתי, היתרון של הדיסק הזה הוא גם החיסרון הגדול שלו. ואחרי כמה שמיעות, החיסרון מתגלה כיותר מהותי. בדיסק הזה יש רעיונות מדהימים שעוד לא הפכו אותם לשירים של ממש. זה נשמע כמו אוסף רעיונות שמחכה שמישהו יעשה איתם משהו, סוג של יהלום לא מלוטש. ההצעה שלי, להצטייד במפיק על שיוכל לקחת את God Forbid למקום שהם ראויים לו. אם אהבתם את God Forbid בעבר, אין סיבה שהדיסק הזה לא יעשה לכם טוב על הנשמה. אם אתם חדשים לכל הנושא שנקרא God Forbid, אל תתחילו מהדיסק הזה.