Graveworm – (N)utopia

אני חושב שהבעיה של Graveworm היא שהם מבולבלים. הלהקה האיטלקית שהחלה דרכה כלהקה ש-"מושפעת" הרבה מ-Cradle Of filth, ודווקא עשתה את זה לא רע, הוציאה הפעם אלבום שפשוט מתפזר ליותר כיוונים, למרות שאי אפשר לומר שהוא לא נעים להאזנה. השיר הראשון, "I – The Machine", עוד שומר על צביון של בלאק מטאל מלודי, ספק גות', עם סאונד לא רע, קצת פלסטי ודי מאפיין פאוור מטאל איטלקי.

השיר הבא, שיר הנושא, כבר יוצר את הבלבול. מדובר בדת' מטאל? במוזיקה גותית? לא ברור, העובדה שלסולן יש גראול מצוין מצילה את המצב וגם הריפים קליטים ומלודים, אבל שוב, למי הדיסק מיועד? קהל הבלאק מטאל די ייסוג בבהלה מהכיוון הזה וקהל הדת' מטאל גם לא ממש יזהה מה הם רוצים. הלהקה גם הולכת בכיוון שנשמע באופן חשוד כניו-מטאלי, והפזמון "We're Jumping The world into a better world" אולי נשמע הגיוני באיטלקית אבל מישהו היה צריך לומר להם שהוא לא מיתרגם טוב לאנגלית…

"Hateful Design" הוא אחד החזקים באלבום, למרות ששוב, מדובר במעיין דת' מטאל מלודי במיוחד עם רמזים גותים, שברגעים מסוימים הזכיר לי את Crematory רק עם סאונד פחות טוב. "Never Enough" שוב נותן גוונים של Industrial כבד, עם כמה שניות ראשונות שנשמעות קצת כמו Rammstein בכלל. "Timeless" הוא שיר קודר יחסית, ושוב, הסולן די מציל את המצב את הגראול שלו, שנע בין צרחות בלאק מטאל לגראול דת' עבה.

בסופו של דבר, האלבום טוב, אי אפשר לומר שלא, אבל מבולבל, ולכן אולי יתקשה למצוא את הקהל המתאים, קהל המטאל ידוע לרוב בהסתגרות שלו בז'אנר מסוים, ומכיוון של-Graveworm אין ממש ז'אנר, יש להם בעיה. אבל הם אפלים, מלודים, ומי שלא יחפש להן בציציות ימצא כאן משהו לאהוב.