1. Infectious
  2. Turncoat
  3. Lost
  4. Obituary
  5. Drilling In

Halidom קמה לפני כשנתיים וחצי וזהו האיפי הראשון שלה. הלהקה מונה ארבעה חברים: אלעד (גיטרה), אנדרי (בס) איתי (שירה) וגלעד (תופים) שמחליף את ניב שהקליט את האי פי עם הלהקה. הלהקה, לפי הגדרתה,שואבת השראה מסגנונות הגרוב דג׳נט והדת׳ המלודי. וקל לשמוע את השפעותיהן של Lamb of God, Pantera מצד אחד ושל להקות דת׳ יותר מסורתיות.

כבר בשיר הראשון Infectious הגרוב סטייל Lamb of God בולט. אני גם שומע הרבה השפעות של ת׳ראש, לפחות בגיטרות, אבל כשמדובר בגרוב זה לא מפתיע כיוון שיש הרבה קשר בין הסגנונות. הקולות מאוד מגוונים ונעים מגראול נמוך ועד סקרימינג גבוה אבל גם יש משחק בטווח שבין האחד לשני שזה נחמד מאוד, ומוסיף לדינמיקה של השירים. מה שכן, לי לפחות פחות מתאים השרייקינג בסגנון בלאק על הליווי הגרובי. אבל אולי כי אני לא חובב שרייקינג גדול. מתישהו בשיר נכנסת, ואני חייב לציין שמפתיעה, שירה ״נקייה״ שהוסיפה הרבה. הייתי שמח לשמוע יותר ממנה.

ב- Turncoat, יש לי וייב מאוד פנתרה\ת'ראש בשיר וזה משהו שיצוץ מידי פעם לאורך האי פי באלמנטים שונים. לא יודע אם זה ישירות מפנתרה או ירושה מדרגה שנייה, אבל בכל מקרה זה נעשה טוב.

השיר שלישי, Lost, זה השיר הכי כבד עד עכשיו. אין הרבה מלודיה בגיטרות והרבה קפיצות בין הצרחות לגראולים. מרגיש יותר שיר דת׳ מטאל מאשר הכיוון הגרובי של שאר השירים באי פי. הפרייזינג של הקולות והשימוש המסיבי בצרחות גבוהות בהחלט דוחפים את השיר לכיוון הדת'.

Obituary זה השיר האהוב עליי ב- EP מייצר אוירה אפלה והכל מתחבר בו. השינויים בסגנון השירה משתלבים עם השינויים בשיר בצורה הטובה ביותר. בשיר הזה, יותר מבכל מקום אחר ב- EP, אפשר לשמוע את ההשפעה של גוז׳ירה על הלהקה. בין אם זה בריף המלודי היסטרי או במקצב התופים המעניין.

Drilling In שסוגר את האי פי, קצר וחורך. מהיר ומלא אנרגיה. העובדה שהלהקה מצליחה להשמע כבד וטוב גם בשירים איטיים וגם במהירים הוא נהדר ועוזר לחווית האזנה מגוונת.

הגיטרות ב- EP עושת עבודה מעולה. הריפים בהחלט שואבים השראה מהגדולים בז׳אנר אבל בנויים היטב ונותנים את החשק להזיז את הראש כשצריך או מספקים ליווי יותר אווירתי ואפילו מלודי בחלקים אחרים. מידי פעם אפשר לשמוע טאצ'ים יצירתיים כמו הליין וואה בשיר הראשון שנותנים גוון מעניין לשיר. גם חיבבתי מאוד את סגנון הסולואים, שלא נגרר לשרדינג רגיל ונדוש.

ציון לטובה מגיע לזה שאני אשכרה שומע את הבס באי פי, וזה מאוד מבורך. יש לו אחלה סאונד שמבדיל אותו יפה מהגיטרות והוא מצליח לעשות את העבודה החשובה של לקשר יפה בין התופים לגיטרות עם תפקידים יפים. כשהגיטרה יוצאת לסולו הוא נשאר לבד עם התופים בלי גיטרות ליווי (מאוד פנתרה), וזה נשמע טוב מאוד. התיפוף מהנה גם הוא. מאוד קפיצי ועוצמתי, כראוי לסגנון, עם עבודת רגליים חזקה והוא משלים יפה את מעברי הריפים הרבים ומייצר עניין.

דבר אחד אציין לחובה שיש הבדלים בסאונד ובהפקה בין חלק מהשירים, זה נשמע שהוקלטו ונערכו בזמן ומקום אחר. שומעים הבדלים בווליום וגם הסאונד נשמע קצת אחר. בעיני לפחות, אם כבר משקיעים בהוצאה, לכו עד הסוף ותדאגו שההפקה אחידה לכל האורך.