1. The White Fever
  2. The Fallen Shall Rise In A River Of Blood
  3. Reaper Of Life
  4. Sickness Within
  5. Murderous Intent
  6. The Coming Of Chaos
  7. Bleed To Death
  8. Heaven Is Ready To Fall
  9. Seeds Of Shame
  10. Chamber Master
  11. Marked By Darkness

זהו אלבומם הרביעי של להקת הנאו-ת'ראש הדנית הזאת, והפעם הם פשוט הצליחו בכל החזיתות. אין לי הרבה ספק שהם עומדים לעמוד בחזית ז'אנר הת'ראש האירופאי החדש, שבראשו להקות כמו Darkane ו-The Haunted, כשמבחינה מוזיקלית הלהקה האחרונה היא גם הדבר הכי דומה למה שהם עושים, ת'ראש ברוטאלי ומהיר, אך עם זאת טכני ומקצועי ביותר, עם שירת גראול.

הסאונד המשובח הוא פרי עבודתם של Tommy Hansen הוותיק ו-Tue Madsen העסוק מאד, והוא אכן בשרני, נקי, אך עם זאת משמר את האיכות הברואטלית של המוזיקה בלי לעשות אותה נקייה מידי. הלהקה מזנקת ישר עם מהלומה לפנים בדמות The White Fever, שילוב של איזה ליין נקי עם ריף ת'ראשי רצחני, הגראול המטאל-קורי של Jabob Bredahl שואג וצורח דרכו דרך השיר, פזמון קליט ומבנה ברור עושים אותו לקליט מיידית, ואי אפשר לא להתרשם מהאיכות של המוזיקה.

The Fallen Shal Rise In A River Of Blood מתחיל עם שירת גראול עבה במיוחד, שעוברת אחרי זה לזאת שבה משתמש Bredahl ברוב האלבום, שוב, ת'ראש טכני ומהיר, שבירות רבות, ופזמון חזק במיוחד. אני חייב לומר שמבחינת ריפים, האלבום הוא יצירת מופת, עבודת הגיטרות מדהימה והלהקה מצליחה להפתיע בכל שיר מחדש עם ליין גיטרות משובל כל שהוא, Reaper Of Life הוא דוגמא לת'ראש קצת יותר פשוט, עם פזמון קליט שיותר קרוב לת'ראש אולד סקול, ורק השירה הגראולית דמוית הדת' מטאל מקרבת אותו לנאו ט'ראש של מרבית האלבום.

Seeds Of Shame נותן קצת טעם אחר, ריפים יותר בסיסים שמזכירים קצת בלאק מטאל בכיוון הטכני של Naglfar, השיר מתפתח למחוזות שונים אחרי זה, אבל הוא עדיין מרגיש כמו שבירת קצב בליין הדי קבוע של האלבום. אני לא מגזים, לדעתי, כשאני אומר שזה האלבום שיכניס את הלהקה לליגה הלאומית של להקות הת'ראש המודרני, הוא איכותי, אגרסיבי, ועשוי בצורה מופתית, מומלץ ביותר.