כשקיבלתי את האלבום החדש של להקת Hermh חשכו עיניי, מאחר ולמיטב זכרוני Hermh הייתה להקה גותית להחריד, לפחות בפעם האחרונה שנתקלתי בהם. לאחר בדיקה קצרה הוקלתי כאשר ראיתי שלמעשה הלהקה שינתה את סגנונה ממטאל גותי לבלאק מטאל סימפוני, אך עדיין ניגשתי אל Cold+Blood+Messiah במשנה זהירות. אך לפני שנדבר על האלבום, קודם קצת רקע על Hermh. מדובר בלהקה פולנית ותיקה יחסית הקיימת עוד משנת 1993, ומלבד אלבומה החדש הוציאה 3 אלבומים מלאים נוספים, Taran, Angeldemon וEden’s Fire מאז הקמתה, ואף Nergal מBehemoth הוא סולן ובאסיסט סשן בה בתחילת דרכה ב1995, בדמו הנקרא “Crying Crowns of Trees”. האלבום החדש, Cold+Blood+Messiah יצא בלייבל הפולני Mystic Productions, וכאמור הוא מחליף את סגנונם של Hermh אל בלאק מטאל סימפוני. אז קדימה, בואו נראה אם החבר'ה האלה באמת יודעים לעשות בלאק…

Cold+Blood+Messiah פותח עם "Hairesis" וישר מגלה לנו את שורשי הלהקה עם שירת קלין דרמתית ומקהלתית הנשמעת בשפה הלטינית או משהו דומה לכך. עם זאת, Hermh אף מצדיקים את החלפת סגנונם המוזיקלי עם ריפים חותכים של בלאק מטאל מודרני ועם שירת סקרימינג נוטפת אכזריות. לקראת אמצע השיר נפגוש בקטע עצבני במיוחד עם תיפוף מהיר וסקרימינג מטיל אימים, שיגלו לנו שגם ללהקות בלאק מטאל סימפוני יש צד אגרסיבי. כמו כן נפגוש במהלך השיר המון אלמנטים דרמטיים ותיאטרליים, המזכירים למשל את סגנונם של Vesania, הפולנים אף הם.

השיר הבא הוא “Instrumentum Diaboli” ואף הוא פוצח בשירה המקהלתית בה פגשנו קודם לכן. ניכר כי Hermh מנסים כאן ליצור משהו יותר כבד, אך לפחות בתחילת השיר מופיעים קטעי קלידים קופצניים ומטרידים שאינם הולמים כלל וכלל את הדרמטיות המנסה להווצר כאן. למרבה המזל הקלידים נזנחים לטובת קטע היותר נוטה לדת' מטאל ושובר את האובר-תיאטרליות המעוררת גיחוך של תחילת השיר. כאן למעשה חבויה. למעשה כאן שוכנת אחת מהאיכויות (לדעתי) של Hermh, והיא שהמוזיקה שלהם אינה מונחה על ידי הקלידים כמו הרבה להקות באותו הסגנון, אלא מבוססת על הגיטרות, ולכן ההסחפות לכיוון הגותי והתיאטרלי אינה מוגזמת, וגם אם לעיתים היא כן, אז היא נשברת על ידי ריפים אכזריים ותיפוף רצחני.

“Eyes of the Blind Lamb” נפתח עם שירת מקהלה מונוטונית ומהפנטת (האם אנחנו כבר רואים כאן תבנית…?) אליה בנימה גרנדיוזית נכנסים התיפוף המהיר יחד עם הגיטרות המבצעות תפקידים אחוזי טירוף עם שלל מלודיות פסיכוטיות, פרי יצירתם של שני הגיטריסטים Socaris וMaar העושים עבודה טכנית ברמה גבוהה מאוד, וכל זאת כמובן בלווית צווחותיו של הסולן Bart הנכנס אל תוך דרמטיות תפקידו.

“I Bring You Fear” נפתח הפעם בגיטרה אקוסטית ולא במקהלות, ובנימה מלנכולית יותר ממה ששמענו עד כה. הסולן נכנס לשיר במעין תפקיד המנוני שכזה בצעקות חצי בסגנון קלין, יחד עם תיפוף מלחמתי מאחוריו. מכאן מתמשכת השירה אל תפקידי סקרימינג קיצוני יותר ממה ששמענו עד כה, וזאת יחד עם תפקידי גיטרות טכניים ותיפוף מהיר, המזכירים אולי את עבודתם של Emperor באלבומם האחרון, אולי קצת יותר מדי מזכירים למען האמת, במובן הרע של המלה…

ובכן, הרבה מעבר למה שכיסינו עד עתה לא קיים בCold+Blood+Messiah, ואותה התבנית של כתיבה די מקפידה לחזור על עצמה, והופכת את החוויה של לעבור על כל האלבום במלואו בנאלית למדיי. בסך הכל יש כאן נסיון לא רע של נגנים טובים עם יכולת כתיבה סבירה לעיתים יותר ולעיתים פחות, בהפקה איכותית ובהוצאה מושקעת. אגב, אל הדיסק עצמו מצורף DVD עם סרט דוקומנטארי של חצי שעה על עשיית האלבום, וכן על צילום הקליפ של השיר “Hairesis”. מאחר ואני אעדיף להתעסק במוזיקה (וגם כי זה בהחלט לא נשמע לי מעניין) בחרתי להתעלם מהנספח הויזואלי לסקירה זו. אז לסיכום, אותי המוזיקה של Hermh לא הרשימה במיוחד, אך לאלו מכם שאוהבים את הסגנון של הבלאק מטאל הסימפוני-תיאטרלי אולי כדאי לתת שמיעה קצרה לHermh, שכן אפשרי שתמצאו כאן דבר מה שתחבבו.