Hirax – El Rostro De La Muerte

18/12/09
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Baptized By Fire
  2. Flesh and Blood
  3. Eradicate Mankind
  4. Chaos and Brutality
  5. El Rostro de la Muerte (The Face of Death)
  6. Blind Faith
  7. Horrified
  8. Battle of the North
  9. The Laws of Temptation
  10. Death Militia
  11. Broken Neck
  12. Violent Assault
  13. Cuando Cae la Oscuridad (When Darkness Falls)
  14. Satan’s Fall

Katon W.De Pena הוא אגדה חייה של ת'ראש. הבחור הפורטוריקני בן ה-46 היה שם כשסצינת הת'ראש האמריקאית התחילה להתגבש, עם הרכבו ארוך השנים Hirax, שפעל במקביל ל-Metallica בתחילת שנות השמונים, ולתקופה קצרה עם Phantasm, לצד Ron McGovney (הבסיסט המקורי של Metallica) ו-Gene Hoglan שהצטרף מאוחר יותר ל-Death (ול-Dark Angel, Strapping Young Lad, Fear Factory, Dethklock ובעצם למי לא).

Hirax התפרקה במקור ב-1989, לאחר ש-Paul Baloff, סולנה המקורי ז"ל של Exodus, החליף את Katon לתקופה קצרה, ואי שם ב-2000 הוקמה מחדש, כשרק Katon שרד מהתקופה המקורית. מאז ועד היום ההרכב הוציא בעיקר EPs ,DVD ואוספים, ועכשיו גם אלבום חדש, הראשון מאז New Age Of Terror שיצא ב-2004, והרביעי במספר סה"כ של ההרכב במהלך 25 שנות קיומו הלא רצופות.

ברור היה שאת העטיפה היה צריך לעשות Ed Repka, מי שעשה כמה מהאלבומים הגדולים של המטאל בשנות השמונים (,Megadeth, Violence, Death, Municipal Waste Nuclear Assault), ודי ברור היה ש-Katon יקרא לאלבום בספרדית, שפת האם שלו, ומה שהיה הכי ברור – שמדובר בת'ראש Bay Area אולד-סקולי לגמרי, מהיר ורצחני, שמנוגן כאילו לא עברו יותר מ-20 שנה מאז שהלהקה עשתה בדיוק את אותה מוזיקה בעבר הרחוק שלה.

האלבום מלווה בכמה סאמפלים מעולים מסרטים, כשהראשון שבהם נותן את הטון להתקפת ת'ראש מהירה, מדובר בציטוט שנלקח מהסרט Patton, המבוסס על חייו של הגנרל האמריקאי הנודע, הציטוט, בתרגום מקוצר, אומר: "אף מלחמה לא נוצחה על ידי כך שהחייל מת למען ארצו, מלחמה מנצחים בכך שגורמים למסכן השני למות בשביל שלו." ציטוט מקורי של הגנרל המהולל, שנותן את הטון לאלבום שמרוכז כמעט כולו במלחמה.

"Baptized By Fire" הולך ישירות על ביס בגרון, Katon לא שינה כמעט את סגנון השירה שלו במהלך השנים, והוא די הקול הכי "ייצוגי" שיכול להיות לת'ראש המקורי, זה שקרוב לפאנק. לצידו הוא הרכיב חבורה מוכשרת ביותר של נגנים, כשמהם Glenn Rogers הוא המוכר ביותר (וגם לא ממש מדובר כאן בכוכב רוק), שניגן עם הרכבי ת'ראש נוצרים מוכרים יחסית כמו Deliverance ו-Vengeance Rising. מה שבטוח, מוכר או לא, הבחור יודע לנגן, והוא משלב לידים Wah-Wah קלאסים במוזיקה, ובקלות מעלה את מפלס האיכות של האלבום.

שיר הנושא הוא היחיד שמעלה קצת את מפלס המורכבות ונותן יותר עושר לעסק, אבל בת'כלס – מי רוצה עושר כשמדובר בהיספני כהה עור עם חשק עז לרצוח ולעשות ת'ראש זועם במיוחד? Hirax גם לא ליטשו במיוחד את הסאונד, זאת לא הפקה של Andy Sneap כמו זו שקיבלו Onslaught הבריטים באלבומם האחרון, הפעם זה סאונד אורגני, ברור אבל לא נוצץ, שיש בו גם קשר ישראלי – מאסטר של מאור אפלבאום מיודענו, איש סאונד עסוק היום בארה"ב.

בקיצור ולעניין, אין מה לגזור יותר מידי, לא מדובר ביצירת מופת, ולא באלבום שיחזיר את הת'ראש להיות אחד הז'אנרים המוכרים ביותר בעולם, אבל למי שרוצה ת'ראש חסר כל עידון מודרני, נקי ממלודיות מוצחצחות, וכעוס כמו פורטוריקני שכרגע נפל לו הבוריטו וכל הבשר נזל על הרצפה – זה האלבום בשבילו, נבוט מטאלי חסר נימוסים ישר לתכשיטי המשפחה.