Impious – Holy Murder Masquerade

30/05/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. The Confession
  2. Bound To Bleed (For A Sacred Need)
  3. T.P.S.
  4. Bloodcraft
  5. Holy Murder Masquerade
  6. Death On Floor 44
  7. Slaughtertown Report
  8. Three Of One
  9. Everlasting Punishment
  10. Purified By Fire
  11. Dark Closure

כן, אתם שמעתם אותם. אולי לא שמעתם עליהם, אבל שמעתם אותם. את Impious. אולי מאות פעמים אפילו, אם התמדתם בתחום. Impious מנגנים דת' מטאל שבדי – בדיוק לפי הספר. שמעתם את זה מאות פעמים, נכון? כמו Dismember, כמו At The Gates, קצת Entombed הראשונים – אתם מכירים את הנוהל. אז למה, בעצם, האלבום Holy Murder Masquerade הוא אלבום לא רק מעל הממוצע, אלא רכישה נהדרת? כי הוא לא אלבום. הוא קומיקס.

Impious העיזו לעשות מה שוודאי חלף בראשם של מאות, אם לא אלפי, להקות מטאל – ועשתה אלבום שכל החוברת המצורפת בנויה כחוברת קומיקס. אז עכשיו, לפני שאוהדי סטן לי יקפצו מהגג כדי לרכוש את היצירה, יש לומר שמדובר בקומיקס בינוני במקרה הטוב, שהקונספט העוטף אותו עדיין עוסק בדת' מטאל. כלומר רציחות, אכזריות, זוועות שונות ומשונות ולפעמים גם גופתו החבוטה של ישו מופיעה פה ושם.

אז איך אפשר לספר על אלבום דת' מטאל \ קומיקס מבלי להרוס מה שקורה שם? אפשר להתנחם בכך שהעלילה לא משהו, האיורים בינוניים במקרה הטוב (אל תצפו לאיזו יצירת זוועות מופתית כמו עטיפות אלבום של Cannibal Corpse או אחרות) והמוזיקה נעה בין סטנדרטית למעט משעממת. אבל למרבה הפלא – החיבור בין השילוש הטמא הזה (אלבום קונספט, דת' מטאל וקומיקס) מרתק אותך ולא נותן לך להפסיק, למרות שאתה יודע – כמו בסרטי זוועות טראשיים משנות ה-70 וה-80 – שכל מה שיהיה בהמשך זה עוד חור בעלילה מלא בדם וחלקי גוף – ואתה, ממשיך לקרוא \ לשמוע.

האלבום נפתח בשיר \ חלק שנקרא "The Confession", בו מגיע הבחור שלנו, שמו לא ידוע ומתוודה בפני כומר כלשהו על החטאים שהוא עומד לבצע. משם מתחילה מסכת – וזוהי מילה נהדרת להשתמש בה – רציחות של רוצח סדרתי, שלא חס על איש והורג מבלי שאנו מבינים את מהות הדבר על לסיום האלבום \ חוברת. השילוב, שהדבר הכי גרוע והכי טוב שאפשר לומר עליו הוא "מקורי", בין דת' מטאל שמבוצע בצורה מקצועית למדי, אלבום קונספט שלבדו היה די מיותר ומשעמם, וחוברת קומיקס שמלווה את המילים – בין אם זה בא מפיו של הדובר, ה-Talkover של המספר ברקע או דיאלוגים ביניהם – איש לא מבחין שיש משהו לא בסדר בכך שהכול מתנהל בגראולים בלבד.

האלבום Holy Murder Masquerade מגיע בצורה הכי טבעית והכי אורגנית שאלבום דת' מטאל, שלא מחדש דבר מבחינה מוזיקלית, מצליח להגיע – ורק על התעוזה לעשות את מה שכולם רצו לעשות – מגיע להם כפיים, רבותיי. אם תפתח פה דלת – וכמו אבות-אבותיהם של Impious הלא הם At The Gates – גם את הקונספט הזה תתחילנה להעתיק להקות אמריקאיות זולות עד שלא יישאר זכר לאישיות המקורית והפראית של הרעיון, אולי נקבל גם שילובים של קומיקסים מורכבי עלילה, אה-לה King Diamond פוגש את סדרת Sandman מצידו האחד של המתרס – ומצידו השני, את הג'אנקפוד של My Chemical Romace פוגשים את "זבנג!".

כך או כך, תוצרים מעניינים (עד מגוחכים אך מעוררי עניין) יכולים להיווצר מהשילוב האסור בין מטאל לאומנות הקומיקס. אני כמעט משוכנע שאין פה הכרזה על יוזמה חדשה, ואף אחד לא יבוא בעוד 10 שנים ויאמר ל-Impious "אז אתם הייתם הראשונים שעשו קומיקס עם אלבום מטאל", כי בסופו של דבר – מדובר רק בשילוב של שני עולמות קיימים, וכל מה שהיה חסר לעולם המטאל הוא טיפ-טיפה יוזמה.

מבחינה מוזיקלית נטו, יש באלבום לא מעט נפילות ולשמוע אותו ללא החוברת המצורפת זה בגדר "נו, לא עוד להקת דת' שבדי!" אבל השירים הבולטים הם ללא ספק "Bloodwork" היותר גרובי, "Three Of One" היותר מלודי ו-"Everlasting Punishment" שקולע בול למטרה. מי שרוצה לחפש משהו מעניין, רחוק מלהיות מושלם או ממוצה היטב – אבל רוצה לשטוף את עיניו על איך עושים מטאל וקומיקס בבת אחת – שימצא גרסה מקורית של היצירה + החוברת. לשמוע את זה סתם מהאינטרנט? עדיף שתורידו את Dismember וזהו.