1. Raue See
  2. Horizont
  3. Vänner Och frände
  4. Küss Mich
  5. Ave Maria
  6. Omnia Sol Temperat
  7. Wessebronner Gebet
  8. Mein Rasend Herz
  9. Wind
  10. Singapur
  11. Liam
  12. Nur Ihr Allein
  13. Vollmond
  14. Poc Vecem
  15. Spielmann
  16. Erdbeermund
  17. Villeman Og Magnhild

איזה אנשים רעים הגרמנים האלה, איך הם מעזים לעשות לי את זה… אחרי כל מה שעברנו, למה הם משחררים גרסה מיוחדת עם DVD מהופעה אבל מחליטים דווקא להביא לי את הגרסה הרגילה? מה לא מגיע לי לראות אותם? לא? טוב נו, אני סתם קטנוני, אני עוד אראה אותם הקיץ אם ירצה השד, אבל עד אז, אלבום ההופעה של In Extremo הוא הדבר הקרוב והטוב ביותר שיש לחווית הלייב של החבורה הגרמנית הזאת – פולק מטאל נותן בראש, כמיטב המסורת, זה תמיד דבר מבורך, והפעם לשם שינוי, עם מיטב שירי הלהקה.

למי שלא מכיר, In Extremo היא להקת רוק-פולק גרמנית ומאד חזקה בשטח כבר כ-10 שנים עם לא מעט אלבומים מאחוריה, חלקם טובים וחלקם קצת פחות, כמו Mein Rasend Herz שיצא בשנה שעברה שלא ממש הצליח לתפוס אותי כמו האחרים. מה שמיוחד בלהקה, מלבד הרוק\מטאל המקפיץ שלה, זה כמובן חמת-החלילים, בעלת התפקיד המוביל והחשוב במוזיקה של הלהקה כשאני עדיין דבק במה שאמרתי לפני 3 שנים, שאני אוכל למות בשלווה רק אחרי שאני אראה את אחד הבחורים המגודלים האלה עושה הד-באנג עם כלי הנגינה הזה… תקראו לי סוטה, אבל מי מקשיב לכם בכלל?

אז האלבום, ששמו אגב הוא Raue Spree, מתחיל במחיאות כף של הקהל הגרמני המתלהב ומניסיון עבר, הם באמת נהנים מלהקות ששרות בשפת האם שלהם – פולק או לא – זה הולך שם וזו כנראה הסיבה שהלהקה הקליטה את ההופעה שלה דווקא שם, רק חבל שאני לא יודע איפה בדיוק, החוברת בקושי מספקת את המידע הזה… בכל אופן, "Raue See" נותן ספתח מצוין, שיר מקפיץ ומביא בראש כשקולו המנצח של Michael Rhein נשמע ברור וגרמני מתמיד, מחוספס, אך טוב. משם עוברים לשיר קצת יותר רגוע, שמשלב בו גם כלי מיתר מיוחדים, אבל אחריו מגיע השיר "Vänner Och Frände" עם נגינת כינור בתחילתו ומקצב מהנה וילדותי-משהו… כיף להאזין.

כל הצלילים של הלהקה עוברים בצורה מצוינת, כשגם את הקהל לא מפסיקים לשמוע וזה כבר דבר חיובי שמראה על אותנטיות מסוימת בניגוד לכמה מההופעות המוקלטות ששמעתי\ראיתי לאחרונה – ובמיוחד כשהשיר "Küss Mich" נכנס, אחד מקטעים הכייפיים והאהובים מהלהקה – אפשר אפילו לשמוע את הקהל עוזר בפזמון, ממש מתוקים… השיר השביעי, "Wessebronner Gebet" הוא עוד דוגמא יפה לשילוב הכלים שהלהקה מביאה לבמה, כשכל הקהל משתתף בשיר רגוע ונהנה מהמנגינה עם המקצב הקליל. עכשיו גם הסולן נזכר לאחל יום-הולדת למישהו, אבל לכו תבינו על מה הוא מדבר, הגרמני הזה.

מבחינת ביצועים אפשר לשמוע מעט גיוון מגרסאות האלבומים, בעיקר בשיתוף הקהל ובמעבר בין השירים – אין פה משהו יוצא דופן מהביצוע המקורי שלו, אבל זה גם לא נשמע אחד לאחד יותר מדי. בשיר 9 למשל, "Wind", אפשר לחוות צליל של איזה זיקוק דינור לפנים כשעל זה אפשר לומר "גם אני רוצה!!!". בהמשך יש שוב כמה דיבורים מצד הסולן, אבל הוא לא מזבל את השכל כל-כך, השירים זורמים בכיף ואפשר אפילו להאזין להם באיזה סדר שנרצה, בלי להרגיש כאילו חתכו אותנו באמצע ההופעה. כל להיטי הלהקה של השנים האחרונות נמצאים פה ובקושי מצאתי שירים שלא אהבתי ממש.

"Vollmond" כרגיל סוחף וגורם לתזוזה של הראש ביחד עם המנגינה ובשיר החמש-עשרה, "Spielmann", אפשר לחשוב שהסולן צועק לכל אורכו "שמעון!!!" אבל כנראה זה רק ההזיות שלי. לפני סיום, איך אפשר בלי ה-להיט של הלהקה והשיר ה-כי אהוב עלי אישית, "Erdbeermund", שמתחיל במפתיע בנגינה מלודית איטית, אבל מיד ממשיך להפצצת פולק מטאל איכותית, כשהקהל גם מצטרף ועוזר בפזמון כמו גדול. מבחינתי יצאתי מרוצה כשהשיר הבא שמסיים את האלבום מרגיע אותי ואת הקהל בנגינת תופים קצבית ושירת ימי-ביניים המנונית-משהו. בקיצור, אם אתם אוהבים את In Extremo ו\או אוהבים פולק מטאל ו\או מחפשים איזה אלבום הופעה טוב – Raue Spree מומלץ בחום, לפחות עד שתראו את הלהקה בעצמכם…