In Extremo – Sieben
- Erdbeermund
- Sefardim
- Ave Maria
- Mein Kind
- Sagrada Trobar
- Küss mich
- Davert-Tanz
- Melancholie
- Albtraum
- Pferdesegen
- Nymphenzeit
- Madre Deus
- Segel setzen
אני בטוח שרובכם מכירים את הלהקה הגרמנית העונה לשם Rammstein. להקה שקשה להגדיר את הסגנון שלה, אך בכלליות ניתן ליחס לה מקצבים כבדים המשולבים עם מוזיקה אלקטרונית מתועשת ורעשנית במיוחד שמצליחה להוציא את כל הברזל מגופכם. עכשיו, קחו את כל הצד האלקטרוני והתעשייתי של חבורת הגרמנים, תזרקו הצידה ותחליפו אותו במוזיקת פולק עצבנית המשלבת כינורות, סוגי חליל שונים וכלים אחרים ומוזרים, והנה קיבלתם את להקת In Extremo הלא פחות חייתית.
אמנם היכרותי עם הלהקה הייתה רק דרך האלבום האחרון שלה, אך למעשה היא דיי ותיקה. In Extremo כוללת כ-7 חברים המנגנים כבר במשך 7 שנים ובאמתחתם תוכלו למצוא 6 אלבומים מלאים, כאשר לאלבום האחרון והשביעי במספר שלהם שאותו מיד אסקר הם קראו בצורה מיסטית ומפתיעה – "Sieben", או במספרית "7". וכמו ששם האלבום נכתב בשפה הגרמנית, כך גם כל הליריקה שלו, שלפי התרגום שתוכלו למצוא באתר הרשמי היא עדיפה יותר, אבל זהו פרט שולי שכן המוזיקה מדברת בעד עצמה.
ברגע שהתחלתי להאזין לשיר הראשון "Erdbeermund" כבר ידעתי שאני הולך לאהוב את הלהקה. מוזיקת הפולק מתחילה להתנגן ולאחר כמה שניות נכנסים מקצבים מפוצצים של גיטרות ותופים שאליהם מצטרף קולו של הסולן בשירה גרמנית. מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בלהקת פולק ששרה בגרמנית (Schandmaul למעונינים), לא לקח לי הרבה זמן להתרגל לכל הסיפור, לעומת הפעם הראשונה בה שמעתי דבר כזה.
מרבית השירים באלבום מגוונים אחד מן השני, הן בסוג הפולק והן בסוג המוזיקה. בחלק מהם תוכלו לשמוע מנגינות יותר קצביות ומפוצצות, באחרים תרגישו יותר מלנכוליות ואפלוליות ויש אף שירים שישמעו כאופייניים יותר ללהקות מלודיות קלילות יותר. מה שכן, בכל שיר תמצאו חלק מעניין כזה או אחר, וזו אחת הסיבות לקושי בהגדרה של In Extremo כאשר הם בכלל טוענים שהז'אנר שלהם הוא מטאל סטייל ימי הביניים, אבל מה זה משנה באמת? העיקר שהם יודעים לעשות מוזיקה איכותית וטובה.
ואם כבר אני מדבר על דברים טובים, ישנם כמה שירים שפשוט התנגנו אצלי ללא הפסקה בשבועות האחרונים. אחד מהם הוא "Sefardim", השיר השני באלבום, עם קצב עצבני של כינורות, חלילים ותופים שפשוט שברו את הבית, שלא לדבר על השפה הגרמנית שמבדרת מאד במוזיקה מסוג זה. כמו כן, גם קטע הפולק האינסטרומנטלי – "Davert-Tanz" מצליח להקפיץ אותי מהכסא בכל פעם מחדש, ומראה שגם בלי עזרת הגיטרות והתופים (הרגילים) אפשר לנפץ קירות כמו מטורף.
הייתי בשמחה ממשיך לתאר לכם כל איך הרגשתי לגבי כל שיר ושיר באלבום זה, אך הפעם נחסוך במילים ופשוט אומר לכם שלא משנה איזה סוג מטאל כל אחד אוהב, אתם חייבים לפחות לנסות טעימה אחת מ-In Extremo, שלא תרגישו שפספסתם משהו כזה טוב… לכל חובבי המטאל באשר הם!