Iron Maiden – A Matter Of Life And Death

כשמדובר באלבום חדש של Iron Maiden שעומד לצאת יש בי ציפיות גדולות לצד חששות – האם מיידן כבר "גמרו את הסוס" ועליהם לפנות את הבמה ללהקות צעירות יותר? הרי מה כבר הם יוכלו לחדש – המוזיקה שלהם אף פעם לא הייתה מתוחכמת מדי כמו של Symphony X ובטח לא כמו של Dream Theater. ברוב האלבומים של מיידן קיבלנו שיר אחד יחסית מורכב, אם זה "Alexander The Great" ו-"Rime Of The Ancient Mariner" מהתקופה המוקדמת, או "Paschendale" המצוין מאלבומם הקודם. אז כנראה שמיידן עדיין מסוגלים להפתיע – באלבום החדש A Matter Of Life And Death, קיבלנו אוסף שירים שכמעט כולם מזכירים את "Paschendale".

לא בטוח שמדובר באלבום קונספט, למרות השמועות על כך בשנה האחרונה, אבל כפי שמרמזת העטיפה, השירים שרובם ארוכים ואינם מיועדים ל-MTV מדברים על מלחמה מיותרת עם כל התופעות הנלוות: דת, אמונה והטפה לפרויקט מנהטן לפיתוח נשק גרעיני. מיידן גם לא מזניחים את חסרי הסבלנות שבינינו שמוכרחים לשמוע משהו שיתנגן באופן מיידי וייצרב במוח ובוחרים לפתוח את האלבום בשיר הקצר והקליט "Different World", פתיחה נהדרת לאלבום שמזכירה את "Wicker Man" ו-"Wildest Dreams ".

שיר הפתיחה הקצר ממש לא מרמז על הבאות – קשה לתת דעה על אלבום כזה משמיעה אחת או שתיים שכן רובו מכיל שירים ארוכים גם בסטנדרט המיידני. צריך הרבה אומץ כדי להוציא אלבום שאמור לשחרר כמה סינגלים לרדיו כשרובם צריכים לעבור עריכה וחיתוך מסיביים על מנת שיזכו להתקרב בכלל לתחנות הרדיו הפופולריות, אך נראה שהעובדה הזו לא ממש הטרידה את השלישייה המובילה בכתיבת השירים: סטיב האריס, ברוס דיקינסון ואדריאן סמית' שכתבו את רוב החומר. התוצאה היא אכן חוויה לאוזן כפי שמיידן לא נתנו מזה זמן רב.

גם יניק גרס הגיטריסט "השלישי" של הלהקה ושנחשב על ידי רבים לגלגל החמישי של הלהקה הוציא תחת ידיו שני שירים נפלאים: "The Pilgrim" בעל האופי המזרחי/אוריינטלי, והשיר שסוגר באופן מושלם את האלבום, "The Legacy" – כמעט 10 דקות של חוויה אקוסטית ומחשמלת שמתארת באופן די מדויק את הנעשה במזרח התיכון, בסגנון מוזיקלי שמזכיר את אנגליה של ימי הביניים. על הפקת האלבום הופקד קוין שירלי האיש שאחראי גם על Brave New World ו-Dance Of Death ונראה שהוא הפך בזאת למפיק הרשמי החדש של מיידן לאחר שהמפיק הותיק מרטין בירטש פרש לגמלאות.

ההפקה נשמעת כמעט קלה מדי – בלי יותר מדי תחכומים ויחד עם זאת כל אחד מהנגנים נשמע ברור וצלול, הסאונד של התופים הוא מהטובים שהיו למיידן אי פעם והתחושה שרובו של האלבום הוקלט למעשה "חי" באולפן – מורגשת, בניגוד לקונספט שבו כל נגן מנגן את התפקיד שלו לחוד. סוף סוף בא לידי ביטוי השימוש בשלושה גיטריסטים בלהקה – קוין מנצל עד תום את ההרמוניות בשלוש קולות – הרמוניות משולשות שקצת היו חסרות לי באלבומים הקודמים. הגירסה המוגבלת של האלבום כוללת גם DVD של כמעט שעה ובו הצצה נדירה לתהליך העשייה של האלבום. כמעט אפשר לומר שזה נראה מרגיז באיזו קלות ומהירות להקה מייצרת אלבום גאוני שימכור מיליונים. אפילו חברי הלהקה מביעים את הפתעתם על כך שכל העבודה על האלבום נעשתה בחודשיים, למרות שתכננו לעבוד עליו לפחות ארבעה חודשים.

ה-DVD כולל גם 2 קליפים: הראשון שיצא לא מכבר לאינטרנט, "The Reincarnation Of Benjamin Breeg" ומה שמתוכנן להיות הסינגל הבא: "Different World". גם ראיונות עם חברי הלהקה כלולים ו… לא, עדיין לא נחשף המסתורין מיהו אותו Benjamin Breeg – הלהקה מעדיפה עדיין לשמור על חסיון בנושא הזה. מה שכן נחשף הוא שמיידן הקליטו עוד 4 שירים שלא נכללו באלבום וכנראה יצאו בסינגלים הבאים, ביניהם גרסאות כיסוי לשירים של Z.Z.TOP ,Thin Lizzy ,Deep Purple ו-Focus.

מכל אלו אנו זוכים לראות ביצוע חי וספונטאני ל-"Tush" של Z.Z.Top שמראה שללהקה עוד היה זמן "להתפרק" באולפן על גרסאות כיסוי, וכל האווירה הכללית מוכיחה שכל השמועות על התככים בלהקה מתבררים כמוגזמים מאוד. מסתבר שכמו Judas Priest שהוציאו אלבום איחוד מעולה לא מזמן, גם מיידן, השייכים לאותה תקופת ה-"דינוזאורים" – מסוגלים להוציא אלבומי מופת. נכון שצריכים לתת לכל אלבום את "מבחן הזמן" כדי להחליט סופית האם מדובר בקלאסיקה או סתם עוד אלבום בדיסקוגרפיה של הלהקה – אני לוקח את הסיכון המחושב ומקטלג אותו בקלאסיקות של מיידן כבר מהיום.