1. We Brought The Angels Down
  2. Blacksong
  3. Stormcrow
  4. End Of Time
  5. Duke Of Love
  6. Burning Chains
  7. After The Dying
  8. Midnight Madness
  9. Are You Ready (Thin Lizzy Cover)
  10. Starfire (Re-Recorded)

אף פעם לא הייתי חובב גדול של הארד-רוק, עד כמה שהסגנון לפעמים נשמע דומה לז'אנרים קצת יותר מוכרים כמו פאוור או הבי מטאל – אבל כל זה השתנה כשהכרתי את Jorn Lande. קולו של הסולן הנורבגי הוא אחד מהטובים בז'אנר, אם לא בשלישיה הפותחת – ולא משנה מה הוא עושה, אם זה פרוגרסיב מטאל אפל, או פאוור מטאל שובר, הוא תמיד מצליח לגרום לך להאזין לו. אז אחרי האלבום השני של Masterplan ושיתוף הפעולה המאכזב (מבחינת יכולת) עם Russel Allen באלבום המשותף The Battle הגיע הזמן לאלבום סולו נוסף, הרביעי במספר.

הדוכס חוזר – וזה בדיוק איך שאפשר להגדיר את האלבום החדש, The Duke, שמחזיר לנו פעם נוספת את ההארד-רוק המהול בהבי מטאל מלודי של יורן. "We Brought The Angels Down" הוא תצוגה מצוינת למה שנקבל בהמשך, שיר כבד, מעט מלנכולי, אבל עוצמתי לא פחות. אם ב-Out To Every Nation קיבלנו שירים יותר קצביים, הפעם יש לנו משהו יותר הדוק ויושב, ריפים מקצועיים, סולואים משולהבים ומוזיקה מצוינת. "Blacksong" ממשיך על אותו מקצב בינוני ושירתו של יורן מובילה אותנו קדימה, במעלה השיר.

עם השיר השלישי, "Stormcrow" אנחנו נכנסים קצת לקצב עם ריפ הארד-רוק חותך אבל חכו שתגיעו לסולו, אמנם הוא לא מחדש, אך הוא נשמע פשוט טוב. "End Of Time" מוריד אותנו הילוך ונותן לקול של יורן להדריך, רגוע ומרגש כשצריך, מדבר על הזמנים ועל מכונות ונשמע נעים באוזן… שיר כייפי לגמרי. יורן הפעם לא התפשר ואסף מסביבו כמה מהמוזיקאים האיכותיים שיש בז'אנר: Willy Bendiksen על התופים, Morty Black מלהקת TNT על הבאס וצמד הגיטריסטים Jorn Viggo Loftstad מלהקת Pagan's Mind ו-Tore Moren, גיטריסט להקת Carnivora שעושים ביחד עבודה מדהימה לגמרי.

אין הרבה להקות, לפחות לא מהותיקות, שמצליחות לעשות שיר הארד-רוק טיפוסי כמו "Duke Of Love" שמחזיר אותנו 20 שנה אחורה בלי שנרגיש זקנים מדי וזאת בזמן שהוא נשמע עדכני ככה שגם הצעירים בייננו יוכלו להתחבר אליו. "Midnight Madness" לעומת זאת מזכיר מעט את השיר הראשון, אמנם קצת פחות מעניין, אך קולו יורן עדיין מלווה אותנו בבטחה, גם אל השיר הבא – "Are You Ready", גרסת כיסוי לשיר של להקת Thin Lizzy, בו מציגים בפנינו שאלות רבות בליווי של תיפוף, נגינה מרתקת וסולו מצוין… אנחנו בהחלט מוכנים.

לבסוף קיבלנו גרסת כיסוי נוספת והפעם במפתיע לשיר הנושא של יורן מאלבום הסולו הראשון שלו "Starfire". עכשיו בהקלטה מחודשת וסאונד מעולה, השיר נשמע הרבה יותר כבד מהגרסה המקורית, אם זה בזכות הריפים החזקים או קולו של יורן שהפך יותר תוקפני, קיבלנו גרסה לא פחות טובה, למרות שעדיין קצת קשה לי להתרגל אליה. בהחלט אפשר לומר שהדוכס שומר על האלגנטיות שלו אך עדיין מביא סאונד ואיכות חדשה לסגנון ההארד-רוק הוותיק. מה שבטוח זה שיורן אף פעם לא משעמם וגם אם יש שירים שלא מתחברים אליהם, הגיוון שבקול שלו תמיד מצליח לרתק אותך ולגרום לך להמשיך – עד האלבום הבא!