Katastrof – Screams Of Silence

תרשמו לפניכם, משהו טוב קורה בקריות. יכול להיות שזה השיעמום, הקירבה לקישון או אולי זיהום האויר, אבל משהו ממש ממש טוב קורה פה.

האזור שלנו מתחיל להוציא הרכבים מוזיקליים מרשימים במיוחד, זה משהו שכבר קרה בעבר ופתאום תופס תאוצה מחודשת, וקטסטרוף היא דוגמא מוצלחת במיוחד. את האלבום הזה הם הקליטו ב D-music, מתחם בקריות שבעבר איכלס אולפן הקלטות, חדר חזרות ומועדון \במה להופעות מטאל בעיקר. והיום הוא רק אולפן הקלטות\חדר חזרות. ואת המאסטרינג עשה להם לא פחות מיאנס בוגרן, שם גדול בתחום שהפיק ללהקות ענקיות בתחום כמו Opeth ,Paradise lost ,Kreator ולאחרונה גם את Orphaned Land שלנו.

הסאונד שלהם הוא משהו שיושב בין ה Death Metal ל Thrash, הקצב הוא מהיר והאווירה הכללית היא מלודית מאוד והסאונד הוא שמח יחסית, לא משהו מאוד קודר ואפל מוזיקלית. הטקסטים הם ההפך הגמור, אפלים יותר ועמוקים והאנגלית שלהם שבורה קצת, אבל בהתחשב בסגנון השירה- גראולינג עמוק ועוצמתי, כנראה שתתקשו להבחין בשגיאות הקטנות באנגלית.

בוא נתחיל בשיר הראשון,בסיידר?

כל מי שקרא כבר סקירה שלי יודע שאני פשוט לא מבין קטעי אינטרו. תיקון,אני יכול להבין קטע אינטרו שעומד בפני עצמו אבל לרוב (וגם כאן,כמובן) מדובר בקטע שיכול היה בקלות להיות חלק מהשיר שאחריו –Channels. הטקסט פה מתעסק בנושא שמעסיק אותי מאוד בשנתיים האחרונות, זכרונות, טראומות והשליטה שלה בנו.

באחד מהרגעים הקשים שהיו לי בעקבות הטראומה שלי, דיברתי עם חבר שחווה טראומה הרבה לפני. אני זוכר ששאלתי אותו איך אני יכול להלחם בכאוס המטורף הזה שעובר לי בראש בזמן הזה. הוא אמר שהטראומה היא כמו גל שחור גדול ועכור, תן לו לשטוף אותך כי אין לך בכלל יכולת להתנגד לו. אני מאוד אוהב את האנלוגיה הזו, גל ים ענק מלא בלכלוך ומים שחורים ואדם שעומד מולו בשיא הכוח בזמן שהגל נשבר עליו. השיר מתחיל ביללת גיטרה שעליה יושבים הקטעים המלודיים יותר של השיר. הגיטרה מהפנטת ודומיננטית ומובילה את השיר ,כל הכלים יושבים הדוק הדוק על הסאונד ואף אחד מהכלים לא מוזנח שומעים כל כלי במקום שלו ,השירה של אנדריי היא גראול עמוק ונמוך,קצת שקטה מדי על הסאונד הכללי בשיר הזה, אבל עובדת יפה מאוד.

Imprisoned, השיר השלישי, נפתח בגיטרה ת'ראשית מצויינת ודאבל באסים מהגיהנום,ופתאום יורד קצת הקצב כאשר איגור נכנס בסינק מושלם עם הגיטרה,הקצב עולה ויורד ונותן לנו ים של עניין. הסאונד של קטסטרוף לא ממציא משהו חדש,אבל בלי ספק יש להם משהו שאין לאחרים,ים של נשמה וסאונד מרענן ואנרגטי,זה לא דת' טכני חסר נשמה,זה דת' ת'ראש מלודי עם ים של מלודיה ורגש.Truth of creation נותן בראש עוד בתחילתו,גם הוא יושב על הנוסחא המנצחת של גיטרה מובילה ודומיננטית שמכתיבה את הנגינה של השיר.

האלבום הזה מחזיק קצב מתחילתו ועד סופו ,השיר החמישי Dead eyes don’t lie מתחיל בגלגול גיטרה חצי מגדת'י,ומהר מאוד הופך להיות הדבר הכי מהיר ומלוכלך באלבום. משחק על הגבול שבין הדת' לת'ראש ורוקד טנגו מהיר מאוד,פזמון מהיר ומלוכלך ובתים ארוכים,עמוקים וכבדים ומסתיים בנגינה שקטה יותר,עם בסים הופכי בטן ויללות גיטרה קצרות.פשוט ומרשים.

No price מתחיל גם בנגינת גיטרה עגולה ומרשימה,הסאונד מהיר מאוד ומלווה בגיטרות גרוביות חותכות מדי פעם,הנגינה המתגלגת שהיא הריף המוביל של השיר לובשת ופושטת צורות. הופכת לנמוכה יותר ועולה ועולה. אם תשמעו את השיר הזה סתם ככה לבד בבית כנראה שבלי לשים לב תשברו חצי חדר או אם תהיו במקרה באוטו כנראה שתשימו את הרגל על דוושת הגז של האוטו עד שתשברו את מחסום הקול, ואם תשרדו את האירוע הזה ב3:00 0 כנראה שתתחילו במעגל פוגו עצמאי. הגיטרה שם תוביל אותכם לטירוף, מוזיקלית,זה פשוט הקטע הכי טוב באלבום. והטקסט שלו אפל וקודר: נהרות של דם וקברים צועקים מכל פינה:

“
War spreads like a dark cloud, consuming all
It’s black claws piercing innocent’s hearts
Bathing in the blood of the innocent”

הקטע האחרון באלבום הזה הוא השיר Age of terrorism. שיר שמתעסק במציאות היום-יומית שלנו במזרח התיכון, רק מנקודת מבט קצת חד צדדית ( לא חשבתם שאפספס הזדמנות להביע דיעה פוליטית,נכון?) אבל כואבת ומתוסכלת, משהו שכל אחד מאיתנו מרגיש ביום יום:

“ To many years we lived under the shadow of death and fear
disease of human’s greed corrupted fanaticism”

הקטע הזה מהיר מאוד, הרבה מאוד גיטרות עם הרבה מאוד רעש ותופים מהירים ות'ראשיים, שירה שיושבת על הקצב כמו עוד כלי נגינה, יללות גיטרות מדוייקות ומשולבות בצורה נפלאה, באמת, הח'ברה האלה יודעים מה הם עושים.

לסיכום יש שני דברים קטסטרופלים בלהקה הזו, אחד: השם שלהם, שתיים, הארט על עטיפת הדיסק שלהם. (דווקא הארט בתוך דפי הטקסט שבחוברת יותר מצא חן בעיניי). טוב נו, הגזמתי, שום דבר לא קטסטרופלי, פשוט הרגשתי שהביקורת שלי הייתה כל כך חיובית שהייתי חייב למצוא נקודות חלשות. אבל אם נתמקד בדברים החשובים, האלבום הזה מצוין, הוא מופק טוב מאוד ובנוי בצורה מרשימה,הן מבחינת המבנה הפנימי של כל שיר ושיר וגם בחיבור בין כלל השירים. האלבום הוא כיפי וזורם ומרגיש כאילו הוא נגמר מהר מדי, המוזיקה רב גונית ובלי ספק, זה אחד האלבומים היותר מרעננים וכיפים שיצא לי לשמוע השנה.