Katra – Beast Within
- Grail Of Sahara
- Forgotten Bride
- Beast Within
- Fade To Gray
- Swear
- Promise Me Everything
- Mystery
- Flow
- Scars In My Heart
- Storm Rider
- Mist Of Dawn
- Kuunpoika
את השם Katra שמעתי לראשונה בהקשר דיי מעורר מחלוקת לפני כשנתיים. אז זמרת דיי עלומה בסצינה העולמית, Katra והרכב המטאל שלה שנקרא על שמה, היו מועמדים בתחרות קדם הארוויזיון של פינלנד אבל הסתבכה בשערוריית זכויות יוצרים בגלל אחד השירים שהגישה לתחרות. השיר "Tietäjä" גרם ללא מעט גבות להתרומם הודות לדמיון המאוד חד שלו לשיר "Jillian" של להקת גות' אחרת: Within Temptation. אני חייב להודות שהשירים מאוד דומים, אני לא ממש יודע אם טכנית זה נופל לתוך ההגדרה של גניבה והפרת זכויות יוצרים אבל אין ספק לכל מי שיש לו 10% שמיעה באוזן אחת אפילו שהשירים דומים עד מאוד, הן בלחן והן בעיבוד המוזיקאלי והווקאלי.
אני לא יודע אם היא אכן גנבה את הלחן והעיבוד בזדון או שהיא מעולם לא שמעה את השיר אבל אצל הפינים המשפט "אם יש ספק אז אין ספק" עובד שעות נוספות ועוד טרם נקבע דבר בנידון מבחינה משפטית, החליטה הועדה האחראית על בחירת השירים והמועמדים לפסול את Katra וזאת כנראה אך רק על סמך הקולות שהדהדו במדינה ולא על סמך כל קביעה משפטים שאכן הייתה פה גניבה.
וכך, בין לילה ובלי שנסעה לתחרות לייצג את מדינתה (שלא זכתה באותה שנה, אגב) הפכה Katra לכוכבת YouTube, כאשר קליפים שלה, הן מההופעה בקדם והן מעריכות של השיר שלה גב אל גב מול "Jillian" מילאו את הרשת. כך גם דיונים סוערים על מי יותר טובה: היא או סולנית מטאל פינית אחרת העונה לשם Tarja Turunen (לשעבר Nightwish), זאת בעיקר הודות לעובדה ש-Katra ניחנה אף היא בקול אופראי עליו ארחיב בהמשך. ברם גם תהילה זו לא החזיקה את ראשה של Katra הרבה זמן מעל המים והיא נבלעה בחשיכה זמן קצר לאחר הארוויזיון והאלבום הראשון שלה שיצא דיי בסמוך לתחרות לא ממש הצליח לפרוץ הרחק מעבר לגבולות המדינה שלה.
אפשר לומר שזה בין היתר גם בגלל שהשירים בו אינם באנגלית ויכול להיות הכוונה ההתחלתית לא הייתה ליצור אלבום בינלאומי, לכו תדעו, השורה התחתונה היא שבד"כ אלבומים כאלה תמיד יהיו לוקאליים בין אם רוצים בכך או לא וקשה מאוד למכור אלבום בפינית ושבדית לבריטי או צרפתי. ובכן הנה היא שבה אלינו עם אלבום שני והפעם באנגלית: "Beast Within", ועכשיו ציניקנים יאמרו שהיא גם גנבה את המילה Within מהלהקה Within Temptation אולי? נו טוב, שיגידו.
האלבום נפתח באופן מאוד מבטיח, נשמע מאוד מלוכד והדוק מבחינת הסאונד והביצוע של ריף הפתיחה של "Grail Of Sahara", השיר הראשון – כבר מרגישים את המקורות והפולקלור המקומי של חברי הלהקה שזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בהרכבים מפינלנד. אבל משום מה, איך ש-Katra פותחת את הפה השיר עובר מ-100% ל-70%. הקשבתי שוב ושוב לקטע הפתיחה להבין למה פשוט הפסקתי לחייך ולהנהן מיד בתחילת הבית הראשון ולא ממש הצלחתי להבין בנקודה זאת, אולי בהמשך האלבום אבין.
המחלקה המוזיקאלית של Katra היא חלומה הרטוב של כל זמרת או זמר, ללא ספק מדובר בהרכב מקצועי ומוכשר. הודות לסאונד המצוחצח של האלבום ולמיקס המוצלח לרוב, המוזיקה נשמעת כמו שמטאל גות'י אמור להישמע. אבל לצערי יש כמה נקודות חשוכות בסיפור: התופים נשמעים לפרקים קצת סינטטיים ומתים, אולי קצת דחוקים מאחור כשכל האנסמבל מנגן יחד אבל אין ספק שיש פה הפקה מלוטשת וטובה. עבודת הגיטרות לא מורכבת מידי וכמו בהרבה אלבומי מטאל גותיי מהשנים האחרונות, הדיסטורשן שם בעיקר למלא את החלל.
למעט כמה ריפים נחמדים רוב העבודה של הגיטריסטים מסתכמת ב-Power Chords ו-Mutes. עם זאת הנגינה נשמעת טוב, המוזיקה עשירה והעיבודים המוזיקאליים מצוינים מה שמעניק לאלבום הרבה. בינתיים אני כבר מאזין לרצועה השלישית שהיא גם שיר הנשוא של האלבום "Beast Within" ואני מתחיל להבין את מה שלא הצלחתי להבין בשיר הראשון. אני אסתכן במשפט הבא ואני כנראה אכעיס הרבה מעריצים של Nightwish אבל התחוור לי ש-Katra סובלת, לדאבוני הרב, ממה שאני מכנה "תסמונת Tarja" ואני אסביר לפני שיסקלו אותי ולמרות שההסבר עלול לגרום לאנשים פשוט להביא אבנים גדולות יותר.
ל-Katra יש סגנון שירה אופראי, שליטה מצוינת, טכניקה ומנעד מכובד אבל ניכר כי עד כה היא נשענת על תכונה זאת ותו לא. העיבודים הווקאליים של השירים הם טכניים ויבשים, השירה טכנית, מדויקת מאוד, כל תו וכל סלסול, הכול מושלם אבל טכני וכאן מגיעה הנקודה בה שירה טכנית מידי הופכת לחלולה ומשעממת ועיבודים מורכבים וטכניים הופכים ללא מעניינים ולא קליטים מספיק. הסיבה שאני מכנה את התופעה "תסמונת Tarja" היא פשוט ע"ש הזמרת הכי גדולה שסבלה ממנה קשות בעיקר בערוב ימיה בהרכב ממנו נבעטה, בין היתר בגלל סיבה זאת או בגלל אחד הגורמים לסיבה זו. במקרה של Tarja זה היה שתן שעלה לראש, פה יכול להיות שהגורם שונה אבל התוצאה זהה. אני לא מרגיש שום דבר בקול של הזמרת וזה שהוא יפה, רך וגבוה זה פשוט לא מספיק.
Katra משעממת אותי ולא עושה חסד עם המוזיקה שמתנגנת ברקע. מרגישים את זה בכל האלבום ואני חשתי בזאת כבר בתחילת השיר הראשון רק שלקח לי קצת זמן לשים את האצבע על סיבה לתחושה הזאת. כך המצב בשירים קצביים כמו "Swear" ש-Katra פשוט לא סוחבת, בשירים שקטים כמו "Promise Me Everything" בהם היא לא מרגשת, ובשירים כמו "Scars In My Heart" כשהיא לא גורמת לך להאמין לה כשהיא שרה על "צלקות בליבה".
אגב, אם ב-Tarja עסקינן אז אוסיף ואומר שסגנון השירה של Katra ואף גוון הקול שלה מאוד מזכיר לי את Tarja ואני בטוח שאם אשמיע שירים מסוימים שלה למישהו ואומר לו שזה אלבום חדש של Tarja, רוב הסיכויים שהוא יאמין לי. המבטא (מן הסתם), הדיקציה (שוב) וגם אופי השירה והסגנון המוזיקאלי יוצרים יפה מאוד את ההשתקפות המושלמת של Tarja, צריך רק להקשיב ל-"Forgotten Bride" כדי להבין על מה אני מדבר, וזה לא השיר היחידי בו הדמיון פשוט קופץ החוצה, ניתן למצוא אותו לאורך כל האלבום.
מה שעוד יותר מאכזב בכל בעיית השירה זה שרוב הלחנים מלאי פוטנציאל, הכיוון הוא מאוד קליט, כאמור גם מבוצע טוב וכל שיר פה יכול להיות להיט אבל משום מה חסר את התבלין המתאים כדי להפוך כל שיר מסתם עוד שיר גות' מטאל טיפוסי למשהו שכייף לשמוע, בין אם זו שירה "מיותרת" כמו ב-"Grail Of Sahara" שציינתי או פזמון לא מעניין כמו ב-"Mystery" שפשוט הורס את כל השיר בעיניי, או החצוצרות המפגרות ב-"Flow" בניסיון לא מוצלח להיות מתוחכם (?) זה פשוט לא עובד. בעוד שהזמרת שמסלסלת ברקע בבתים היא הדבר הכי מעניין בשיר, לא נראה לי שזו Katra שם אבל אם כן אז זה הדבר הכי מעניין שהיא מצליחה להוציא מהגרון שלה לאורך כל האלבום וזה אומר דרשני.
האלבום נחתם עם עוד שיר בפינית כי היא הייתה חייבת כנראה ומעבר לזה שאני לא מבין עכשיו על מה היא שרה, דבר לא השתנה, זה עדיין נשמע משעמם ושטוח גם בפינית. Katra מספקת לנו מטאל גות'י חביב ותו לא. מוזיקאלית הוא בנאלי לעיתים ומעניין לפרקים ברם אני לא מצאתי הרבה באלבום הזה. אמנם הוא רחוק מלהיות גרוע חלילה אבל הוא רחוק באותה מידי מלהיות טוב מאוד, כל היצירה מדשדשת לאורך קו האמצע עם נפילות קטנות כמו קפיצות קטנות פה ושם. דיי כמו קול של פכפוך מים כשאתה נמצא בחיק הטבע למשל, בהתחלה אתה עוצם עיניי וחושב "אחחחח איזה רוגע… תענוג…" ואחרי כמה זמן אתה שוכח שהוא שם ומתחיל לקשקש עם חברים שלך. לבסוף אתה כבר מתעצבן וצועק "אוף! חירפן לי ת'שכל הנהר הזה, אני לא יכול להירדם! כאילו מישהו משתין לי שעה על האוזן! אין איזה ברז שם לסגור אותו לפחות ללילה?".