Khold – Morke Gravers Kammer

אין ספק שמשהו מוזר מאוד עובר לאחרונה על חברת התקליטים Candlelight Records. נראה שהם רוצים להתרחב לאימפריה של להקות בעלות סאונד קצת מעניין, אך עם זאת הם מעונינים להשקיע בכך כמה שפחות אנרגיות, ולכן הם מחתימים לאחרונה רק להקות שכבר ביססו את שמן בחברות תקליטים אחרות (Cadaver, Khold, Sceptic), או להקות מעניינות שכבר הקליטו את האלבום שלהן ורק מחפשות מישהו שישחרר אותו (Crionics, Blut Aus Nord).

עכשיו, באופן עקרוני אין לי בעיה עם היוזמה הזו. רק הייתי רוצה שהם יבחרו את הלהקות שהם מספחים לעצמם קצת יותר בחוכמה. כמו שמקבוצת הלהקות הלא מוכרות ניתן לסמן את Crionics כפיספוס, כך מקבוצת הלהקות המוכרות ניתן לסמן את Khold בתור הבחירה הכי לא ברורה שקיבלה חברת התקליטים הבריטית הזו בזמן האחרון. אני לא אומר שאין שום דבר טוב ב-Khold, כי בכל זאת, מדי פעם הם מצליחים קצת לעניין את האוזן. אודה אפילו שכאשר יצא אלבום הבכורה שלהם, Masterpiss of Pain בחברת התקליטים Moonfog (המנוהלת על ידי Satyr, איש סטיריקון), די חיבבתי אותו לתקופה מסוימת. הוא לא הציג מוזיקה מקורית בשום צורה, שכן הלהקה נשמעת מרבית הזמן כחיקוי לדארקת'רון הוותיקים (ולפעמים גם קצת לסטיריקון), אבל באותה התקופה היה מקום לאלבום אחד שכזה. אבל עם הזמן אותו האלבום התחיל לשעמם, וכאשר הוציאו Khold עוד אלבום שנשמע בדיוק אותו הדבר, הם הצליחו להמאיס את עצמם על רבים, כולל עבדכם הנאמן. Khold סימנו את עצמם תוך זמן קצר מדי כאחת הלהקות הפחות מעניינות שעולם הבלאק הנורווגי הציע לנו בשנים האחרונות, וזוהי הסיבה שהחלטתם של Candlelight Records להחתים את הלהקה הפתיעה אותי כל כך.

קיוויתי שאולי היציאה מפס היצור המדכא של Moonfog – חברה שהתחילה כמשהו מעניין מאוד והופכת במהרה לבית חרושת לא מעניין לבלאק מטאל קצבי אך מונוטוני – תגלה אצל Khold איזשהו כשרון מחודש לכתיבה, אך צר לי לומר שהלהקה נשארת בשלה. Morke Gravers Kammer אמנם מכיל פה ושם כמה נקודות נחמדות, אך לא תמצאו פה שום דבר שלא יכולתם למצוא באלבומה הקודם של הלהקה, או בזה שלפניו. כבאלבומיה הקודמים של הלהקה, ההפקה כאן די טובה, אך המוזיקה לא מקורית ולא מעניינת. גם הביצוע שלה לא מדהים במיוחד. המוזיקה שהלהקה מבצעת אמנם לא דורשת ביצוע מרהיב, אך שליטה טובה יותר של הלהקה בכלי הנגינה שלה היה מוסיף קצת לאלבום וגורם לו להישמע קצת יותר טוב. סאונד הגיטרות הוא חסר נוכחות בצורה מטרידה, והתופים עוד אפילו פחות מרשימים. הם חסרי גיוון וחסרי עוצמה, וזה חבל.

כאשר אני ניגש לסקור אלבום אני מקשיב לו לפחות 5 או 6 פעמים, ולפעמים הרבה יותר, אם הוא דורש העמקה. גם ל-Morke Gravers Kammer ("מהקבר הם באים", אם אני לא טועה…) הקשבתי כ-5 פעמים, אך אני יכול לומר בבטחה כי האלבום הוא כה חסר עניין, ששתי שמיעות היו לבטח מספיקות על מנת להבין אותו במלואו. מטאליסטים בעלי חיבה לבלאק ברברי בלבד אולי ייהנו מהאלבום הזה בשל הצליל הדארקת'רוני שלו, אך לכל מי שמחפש קצת איכות אמיתית בבלאק שלו, אני ממליץ לדלג על האלבום הזה ללא מחשבה נוספת.