Killswitch Engage – Incarnate

14/04/16
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Alone I Stand
  2. Hate By Design
  3. Cut me Loose
  4. Strength Of The mind
  5. Just Let Go
  6. Embrace The Journey… Upraised
  7. Quiet Distress
  8. Until The Day
  9. It Falls On me
  10. The Great Deceit
  11. We Carry On
  12. Ascension
  13. Reignite
  14. Triumph Through Tragedy
  15. Loyalty

אני משוכנע שרוב הקוראים מכירים את KSE, אך למען הסדר הטוב; הלהקה נוסדה בווסטפילד, מסצ'וסטס, ארה"ב ב-1999 ואיחדה 2 להקות אלמוניות בשם Aftershock ו- Overcast. הלהקה החלה את דרכה המקצועית כלהקת החימום של In flames והצליחה להפיק עד כה 6 אלבומי אולפן בהרכבים שונים ומשונים וזהו אלבומם השביעי. ביסודה, ומראשית דרכה של KSE עמדו אדם דוטקיויץ', שעבר כל תפקיד אפשרי בלהקה לאורך גלגוליה השונים, ומייק דיאנטוניו – הבסיס והאומן הרב תחומי, כפי שאפרט בהמשך.

יאללה,בוא נדבר קצת על האלבום:

אתחיל בציון העובדה הבאה, אני מאוד אוהב את קילסוויטש וממש ממש לא מבין איך לא פועלים להביא אותם לארץ. יש להם קהל מכובד שראוי להינות מהדבר הזה, כל עוד הוא קיים. אם יש להקה שתוציא אותי מהבית ותגרום לי לבוא להופעה שלהם, זו בהחלט הלהקה הזאת.

האלבום נכתב, הולחן, הופק, עוצב וכו' וכו' ע"י חברי הלהקה – עובדה מעניינת במיוחד כשמדברים על להקה בסדר גודל שכזה, וזה לא מובן מאיליו.

אחרי האלבום האחרון והמדהים שלהם (2013) Disarm the Descent, שיצא עם חזרתו של ג'ס ליץ' כסולן במקום מחליפו סולנה ג'ונס, היתה לי ציפייה מאוווווד גדולה מ-Incarnate. לדעתי ג'ונס (המחליף הלא זמני) היה סולן שהתאים פחות לאופי הלהקה ולקח אותה לכיוונים מעט שונים מהמקור ואפילו מסחריים, כך שהטעם הטוב של האלבום האחרון עם ג'ס באמת השאיר ציפייה גדולה.

הלהקה סיפרה כי כתיבת האלבום היתה קשה. הסולן המקורי והנוכחי – ג'ס ליץ', שבעבר עזב עקב לחץ נפשי, היה ממש על קצה גבול היכולת. לדבריו, האלבום הזה שיגע אותו, הוא כמעט ולא ישן במהלך תהליך הכתיבה ו- "לא היה עצמו למספר שבועות". תהליך הכתיבה הארוך נבע מחיפוש מילים שאליהן יוכל להתחבר והשאיפה לשלמות, להרים את האלבום הטוב ביותר שאפשר. עיצוב האלבום סופג את ההשראה שלו מחיזיון בלהות שחווה ג'ס באותה התקופה – 2 עגורים וארבע נחשים קורעים אדם לגזרים (בינינו לא אתפלא אם זה היה תחת השפעת הסמים, אבל בואו נשמור על השפה). מייק, הבסיסט העלה באיור סקיצה ראשונית של העניין ואף נתן את השם לאלבום בהשראה זו. בקיצור האלבום הוא מוצר שהלהקה עומדת מאחוריו באופן מלא וגאה, וזה כבר אומר עליו הרבה.

הטקסטים באלבום מאוד דומים לרוח הכללית של האלבום השני והמעולה alive or just breathing, וכוללים מסרים מאחדים, מחזקים ומאידך מתארים סיפורים "רומנטיים" או מתוסכלים.

אני אוהב את האלבום "באופן לא משוחד" ככל האפשר, אך נאלץ לקבוע (לצערי) שהאלבום לא מביא איתו ייחודיות רבה או אמירה כלשהי. הסינגל הראשון "Strength of the Mind" ששוחרר בדצמבר, הוא השיר החזק ביותר באלבום, באמת שיר מושלם שגדל עליך יותר ויותר בכל שמיעה נוספת.
הסינגל השני – "Hate by Design" בהחלט עושה את העבודה.
שיר נוסף שלדעתי ראוי לציון הוא "Embrace the Journey…Upraised" שיר שבו הקצב המהיר יורד בחצי בגשר ואז שוב יורד בחצי בפזמון – פשוט מצויין.
"The Great Deceit” גם הוא זוכה בניקוד מכובד. שאר השירים לא ממש מפתיעים או משאירים זיכרון חזק שמתנגן בראש באותה המידה.

בגדול – המילים כאן מאפיינות את הכיוון המקורי של קילסוויטש ומזכירות לעיתים את אלבום המופת שלהם alive or just breathing. והמוזיקה עצמה, שהיא האספקט שמעניין את הקהל הישראלי, בהחלט מספקת את הסחורה.

לסיכום:
אלבום חביב ביותר עם מספר להיטים. לא יצירה אפית שמפילה מהרגליים כמו קודמו אך בהחלט מומלץ לחובבי הלהקה והז'אנר.