Korn – MTV Unplugged

כששמעתי ש-Korn הולכים להוציא דיסק אקוסטי עלה לי חיוך של מבוכה על הפנים, במיוחד לאור העובדה שהם מארחים את Amy Lee הסולנית של Evanescence, ואת רוברט סמית' מ-The Cure. מה לעזאזל זה קשור?! חשבתי לעצמי, ואיך מכונת האנרגיה שאני כל כך אוהב יכולה בכלל לנגן על גיטרות אקוסטיות. סימני השאלה התחלפו מהר לסימני קריאה של התפעלות כשהדיסק התחיל להתנגן לי במערכת.

מספיק שתקשיבו לרצועה הרביעית "Falling Away From Me" – כמה שהשיר הזה מדהים בגרסה המקורית שלו, בביצוע האקוסטי הוא מקבל שידרוג לדור השלישי. כבר בפתיחה, הליין מנוגן עם קסילופון ומכניס ישר לאווירה. כשג'ונתן דיוויס מתחיל לשיר "My Time Has Come Today , I Filrt With Suicide Sometimes That O.K" המילים מקבלות תוקף חדש והעוצמה מתגברת, למרות שאין פה תו אחד מדוסטרש או מכת סנר חזקה. יש האומרים שכשיש שיר טוב, אז הוא נשמע טוב בכל עיבוד ואני חושב שהדיסק הזה מוכיח את הטענה הזאת בצורה הטובה ביותר.

"Got The Life" גם מקבל ביצוע מעניין מאוד, בהתחשב עובדה ש-Fildey הבאסיסט, עושה סלאפ על באס אקוסטית ובמקום תופים יש כאן גרוב של כלי הקשה – זה מזכיר קצת את חוף התופים, אבל הגרוב הזה מנצח. גם מבחינת נגינת הגיטרה, Munky הגיטריסט עושה עבודה מדהימה בנגינת ליינים וסוג של סולואים. זה יפה לראות שהוא יכול להסתדר גם בלי כל האפקטים ועדיין להשמע גיטריסט מצויין.

מי שחסר בדיסק הזה הוא המתופף דיוויד סילברה שמסיבה שלא ברורה לי לא לקח חלק בחגיגה האקוסטית הזאת. במקומו מנגנים נגני הליווי של Korn שמגבים את הלהקה בהופעות מאז יציאת האלבום האחרון See You On The Other Side. בנסוף מתארחת בדיסק תזמורת של כלי מיתר שלוקחת את הדרמטיות של Korn לשלב הבא. אבל לא הכל דרמטי באנפלגד הזה, קחו לדוגמא את השיר שפותח את ההופעה, "Blind", שמקבל כאן ביצוע נוסח ג'יפסי קינגס – קשה לשמוע ולא להקרע מצחוק ולמרות זאת, הסולואים של הגיטרה בשיר ממש מעולים.

אבל אם יש כאן שיר אחד שנשמע לא קשור, זה בטח גרסת הקאבר לשיר "Creep" של להקת Radiohead – ולמרות שג'ונתן דיוויס מקדיש אותו לכל הילדים שהציקו לו ולחבריו, ולמרות שזה ביצוע לא רע, עדיין הייתי מעדיף לשמוע עוד שיר מקורי של Korn, אולי את "Counting On Me" ולא קאבר. בחלק עם האורחים המיוחדים השילוב בין "Make Me Bad" ל-"In Between Days" של The Cure עובד בצורה מושלמת, אולי בגלל שמחברים בין שני פריקים מוזרים או אולי בגלל שמדובר בשני זמרים מעולים. אבל הקטע המדהים בחיבור הזה הוא שזה בכלל לא מרגיש שמדובר בשני שירים, אלא נשמע כמו שיר אחד, פשוט מצויין.

Amy Lee, שמתארחת בלהיט הגדול "Freak On A Leash", נשמעת מעולה כאן וזאת פעם ראשונה שאני שומע את הקול שלה ולא מתעצבן, אולי זה קשור להרמוניה שהיא וג'ונתן דיוויס יוצרים בין הקולות שלהם. אבל האמת היא שלא פחות מהשילוב המדהים הזה, העיבוד והתזמור של כלי הנגינה ותזמורת המיתרים ברקע כל כך מרגש, עד כדי כך שהביצוע הזה מתקרב בעוצמות שלו לביצוע המקורי. עם סיום השמיעה של הדיסק, הוא משאיר אותי שוב עם חיוך, אבל הפעם זה חיוך של שמחה. אולי אני משוחד בכל מה שקשור ל-Korn – אחרי הכל, זאת הלהקה שאני הכי אוהב, אבל עדיין, יש פה יצירת אומנות עם ערך מוזיקלי מוסף מהסוג שכבר לא כל כך מוצאים באלבומים חדשים. אל תפספסו את הדיסק הזה, הוא פשוט חוויה.