L.A. Guns – Loud And Dangerous (Live From Hollywood)

28/09/06
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. No Mercy
  2. Sex Action
  3. Never Enough
  4. Over the Edge
  5. Rock N' Roll Outlaw
  6. Nothing Better To Do
  7. Hellraisers Ball
  8. One More Reason
  9. Electric Gypsy
  10. Ballad Of Jane
  11. Rip N Tear
  12. Dont Look At Me That Way

L.A. Guns קיימים כבר משנת 87', אז הקים אותם טרייסי גאנס, שהיה באותה תקופה בלהקת Guns N' Roses. הוא צירף את פיל לואיס – הסולן לשעבר של להקת Girl, את סטיב ריילי – המתופף לשעבר של W.A.S.P, את מייק קריפס הגיטריסט ואת קלי ניקלס על הבאס. הלהקה הצליחה מאוד בסוף שנות ה-80' ובתחילת שנות ה-90' לצד להקות השיער כמו Guns N' Roses, Skid Row ו-Motley Crue אך למי שחושב שאין הבדל בין הלהקות האלה ללהקות כמו Poison ודומיהם, טעות בידיו. הלהקה הוציאה 2 אלבומים מצליחים, הראשון על שמם והשני Cocked & Loaded שממנו השיר המפורסם ביותר של הלהקה, "Ballad Of Jane", שהפך לסוג של המנון רוק.

אחרי האלבום הזה, L.A Guns הוציאו את Hollywood Vampires ששמר על ההצלחה של קודמיו ובעצם המשיכו להוציא אלבומים עד היום, כשהליין-אפ של הלהקה השתנה. מי שנשארו בלהקה עד האלבום הזה היו סטיב, פיל וטרייסי גאנס – מקים הלהקה. באלבום החדש, Loud & Dangerous, שהוקולט בהופעה חייה בלוס אנג'לס, מופיע סטייסי בליידס מלהקת הגלאם רוקס גנג בתור הגיטריסט המוביל, ללא קריפס וגאנס שהספיקו לעזוב. למרות חסרונם, דווקא הופתעתי לשמוע שהלהקה דווקא עובדת. "No Mercy" המצוין מהאלבום הראשון פותח את ההופעה בביצוע הרבה יותר אינטנסיבי וכבד מהמקור, הארד רוק בלוזי מאוד. "Sex Action" הולך באותו כיוון סליזי ביותר ואנרגטי, כש-"Over The Edge" ממש מזכיר את אירוסמית' כשאפילו לואיס בשירה שלו קצת נשמע כמו סטיבן טיילר ובליידס שוב חותך בסולו אכזרי שמזכיר את ג'ו פרי מאוד.

בשיר "Hellraisers Ball" יש ריפ בלוזי מלא בגרוב ובצרחות של לואיס שנשמע כמו תערובת של אלכוהול וספידים – כשהוא לא שר הוא פשוט צועק על הקהל. אחר כך מגיע ביצוע חזק ל-"Electric Gypsy" וכמובן ביצוע מעולה ל-"Ballad Of Jane", שנשמע הרבה יותר מחוספס מהמקור ולדעתי אפילו מוצלח יותר. האלבום נסגר ב-"Don’t Look At Me That Way" עם מלודיה מהירה שיוצרות שתי הגיטרות ביחד עם צרחה אחרונה ענקית של לואיס והארד רוק קלאסי שמסיים עוד אלבום מעולה של ה-L.A. Guns. שמראה שהיא יכולה גם בלי טרייסי גאנס. הבעיה היחידה באלבום היא הסאונד שלו, הוא נשמע מעומעם מדי אפילו להופעה חיה אך למרות זאת, האלבום הזה שווה שמיעה בהחלט.