Labrat – Ruing It For Everyone

"חשדותי היו נכונים – התוכניות שלהם שטניות – והכל מוקלט!" במשפט אינטרו זה נפתח דיסק הבכורה של לאבראט. כחלק מגל להקות המטאל המודרניות, הדיסק עמוס באינטרואים, אך נראה שלאבראט לוקחים את האינטרו צעד אחד קדימה. השיר הרביעי באלבום הינו אינטרו נטו, עם מוזיקה ברקע. מוזיקה לא רעה, למעשה. לאבראט עושים גריינדקור סביר שנע, כצפוי בין ההארדקור לדת' מטאל. ללהקה יש סאונד יחודי שנשען על שינויי מהירות קיצוניים, גרוב בקטעים האיטיים ובלאגן במהירים. רוב השירים, כמתבקש מהז'אנר, הינם קצרים, חותכים, ובעלי שמות בסגנון "יומנו של שותה שתן".
השירה, בהתאם, נעה בין גראולים נמוכים פה ושם לבין צרחות הארדקור שמהווים את עבודת השירה העיקרית. התיפוף נשען לרוב על מקצבים נסוגים והוא מצליח לעניין את האוזן ולשבור, בו זמנית. הגיטרות והבאס לרוב מכתיבות קצב גרובי שאיתו אפשר להזיז את הראש. אל תנסו לחפש פה מלודיה. ההצהרה ברורה – אנחנו כאן כדי לשבור את הבית, לא כדי לעשות מוזיקה קלאסית.

השיר הטוב ביותר בדיסק, לדעתי הוא הרצועה החמישית –
Rest Among The Silt. בשיר הזה הלהקה מגיעה לידי מיצוי כלשהו של הפוטנציאל שלה עם נגינה של מקצבים משתנים וריפים מעניינים שהזכירו לי אלמנטים מסוימים של ספאליק קארנייג' הדגולים. השיר חותך ברובו לכיוון הדת' מטאל מבחינת ריפים ונשאר גריינדקור ברמת המקצב. איכות. שאר הדיסק מעניין בקטעים הטובים ומאגניב בקטעים הפחות טובים, אבל אין בו רגע משעמם.