Lakupaavi – Raah Raah Blääh

אין הרבה דברים שמצליחים להצחיק אותי במוזיקה למרות שיש לא מעט להקות שעושות עבודה לא רעה בכלל, אם זה Nanowar שמתבדחים על ההבי מטאל, או כל מיני להקות שמשלבות פלוצים, מוזיקת קאנטרי ומה לא כשהן מנסות לחקות מוזיקאים שונים ומשונים. בין כל אותם מצחיקים, יש גם כאלה שעושים את זה בצורה הכי גרועה שאפשר, עד שמרוב שגעון נוצר דבר כל-כך הזוי שמצליח להצחיק אותך אפילו יותר מהלהקות שהתכוונו לכך במקור וזה בדיוק מה שלהקת Moonsorrow עשתה.

הכל החל לפני כשנה וחצי בערך כאשר הלהקה עבדה על האלבום האחרון שלה ועדכנה את אתר הבית ביומן-אולפן קורע לחלוטין. בין אותם עדכונים הלהקה פרסמה רשימת שירים מוזרה למדי שכביכול הייתה אמורה להיות שייכת לאלבום של הלהקה. מסתבר לאחר מכן, שלמרות שהרשימה הייתה בלוף בכל הנוגע ל-Moonsorrow, היא למעשה אמיתית לגמרי ותשמש את הלהקה בפרוייקט-צד מטורף שיקרא Lakupaavi, שזה מעין הרכב פאנק-גרינד-דת' על פי מיטב המסורת הפינית האלכוהוליסטית והמשוגעת.

לא יודע מה עבר על חברי הלהקה שהחליטו לעשות את זה, אבל הם שיחררו אלבום מלא העונה לשם חסר המשמעות "Raah Raah Blääh". האלבום כולו זמין להורדה מאתר האינטרנט של הלהקה כיאה לפרוייקט "אנדרגראוונד" שכזה והוא כולל בתוכו כ-21 שירים ועוד 2 קטעי "בונוס", כאשר בסה"כ האורך של הכל ביחד מגיע לכחצי שעה. כמו כן, הסיכוי להבין משהו ממה שהלהקה שרה עליו לאורך האלבום הוא כמעט אפסי לחלוטין, בעיקר בגלל שהכל מבוצע בשפה הפינית.

אבל עזבו שטויות, בואו נתמקד בזבל האמיתי, השיר הראשון שפותח את האלבום נקרא "Kuolema Taidehomoille…Ja Muille!" והוא מצליח להכניס אותנו לאווירה בצורה לא רעה. למען האמת יחסית לפרוייקט שכזה הסאוונד לא רע בכלל ואפילו נשמע לעיתים דומה לזה של Moonsorrow – מן הסתם. מלווה בצרחות חסרות תחליט ותיפוף כואב חברי הלהקה מראים שהם בכל זאת לקחו את זה ברצינות. הקולות כאן נעים בין דיבורים רגילים לבין צעקות של מספר אנשים או סתם גראוולים מעוותים. גם השיר הבא, "Puutarhurin Painajainen" נע על אותו קו דומה ורק החל מהשיר ה-3 בערך הבלגן מתחיל, כשאלמנטים של דת' מטאל נכנסים להם ביחד עם הנגינה המטורפת.

השיר הרביעי, "Vitun Runkkarit Ja Muut", מציג מספר סולואים לא רעים בכלל והוא מצליח לשבור בראש כמו שצריך. "Saatanan Lehmä" נפתח בזעקות הזויות לגמריי וממשיך משם במקצב כבד שזונח את התיפוף המהיר שעד כה היה לנו. השיר הבא לעומת זאת, "Homo Jesus", הוא בין השירים היחידים שיש להם מלודיה מסוימת ואפילו פזמון קליט שחוזר על שם השיר בצורה נחמדה למדי, בהחלט אחד הלהיטים באלבום. אך השיר הכי אהוב עלי באלבום הוא דווקא הקטע השמיני שנקרא "Shitter Limited On Maailman Paras Bändi (Feat. Vitummoista Pörinää)". אמנם אורכו לא עובר 35 שניות, אבל המקצב המקפיץ המלווה בצלילים אלקטרונים וכמובן הצחוק האינפנטילי שחוזר על עצמו לאורך השיר גורמים לי להישפך על הריצפה בכל פעם מחדש.

משם אנחנו ממשיכים בעוד מספר קטעים המשלבים בין גריינד לדת' כבד ופה ושם גם נגיעות פאנק… לא שאני מבין בזה, אבל למי איכפת, זה גרוע מאד עד כדי בידור טוטאלי. שיר 15, הוא שיר הנושא למרות שבכלל הוא נקרא "Perspillu Ja Hyvät Vitut (Puh Runku)"… אך המילים "רע רע בלע" חוזרות על עצמן לאורכו וגם הוא נכנס לרשימת השירים היחידים שיש להם פואנטה כלשהי. גם השיר הבא באורך 6 שניות בעל פואנטה מרובה כשחברי הלהקה שרים בקולות של דמויות מצוירות "אומפה-פה" ומכינים אותנו לקראת הקטע הבא שממשיך במתכונת דת'-פאנק עם צעקות וזיבולי שכל. לעומתו, השיר "Hakaristi On Oikeesti Kaunis" כולו על טהרת הגריינד… למרות שהוא אינו קיצוני כמו הרבה הרכבים בתחום, הוא מצליח להשמע אפילו מעט מענין.

השירים ממשיכים להיות יותר ויותר גרועים מפה כאשר האחרון שבהם, שהוא גם שיר הבונוס השני מציג מעין המנון מאפיה פיני מאד חביב וגם הוא בין השירים האהובים עלי. בכל אופן, אם הגעתם עד לפה סימן שאתם משועממים אפילו יותר ממני אבל בכל זאת, במידה ואתם מעונינים לחוות את התופעה שלהקת Moonsorrow יצרה, אתם מוזמנים לבקר באתר הרישמי של הפרוייקט ולהוריד משם את כל האלבום, כולל העטיפה ה-"חביבה" שמעטרת אותו… אל תשכחו שאני הזהרתי!