Locomotive Breath – Change Of Track
- H.M.M
- Shadow
- What I’ve Become
- Leaving my Heart With you
- Speed Driven
- Feel My Rage
- Firestarter
- High on Illusion
- Phyxius
- Kingdom of Tragedy
- Chains Around Heaven
- I’ll Be Fighting
- Gargleblaster
אל תתנו לשם הלהקה להטעות אתכם, אמנם שמם מבוסס על שיר של Jethro Tull, אך פה מדובר בלהקת הארד רוק מלודית משוודיה. שם האלבום מעיד שמשהו קרה ללהקה מאז הקמתה ושהאלבום השלישי הוא מעין יציאה לדרך חדשה. אלבום הבכורה שלהם שוחרר ב-1997 ושילב בין הארד רוק מלודי ופרוג מטאל, כאשר האלבום השני שהגיע אחריו היה הרבה יותר כבד בסגנונו. באלבום החדש כתבו את רוב החומר הזמר מתיאס אוסבק והגיטריסט המייסד של הלהקה, יאנה סטארק. במהלך כתיבת האלבום עזב את הלהקה הבסיסט שלה, ובמקומו הובא הבסיסט מרסל ג'ייקוב שניגן בעבר עם אינגווי מלמסטין.
אהבתי את הדומיננטיות של ההארד רוק באלבום, עם ריפים בועטים וחזקים מחד והרמוניות פרוגרסיביות מגיסא. המוסיקה שבאלבום מאד מזכירה לי בסגנון את Whitesnake,Winger. למרות שמדובר בסגנון שדי מיצה את עצמו בעיקר בשנות ה-80, החבר'ה השוודיים האלה יוצרים אלבום עם הרבה גרוב ותשוקה לשביעות רצון המאזין.
שני דברים מפריעים לי בעיקר באלבום הזה, הקול של הזמר צרוד וקצת מעצבן, נראה כי הוא מנסה לחקות בסגנונו את דיוויד קוברדייל, אך לא בהצלחה רבה, ומוטב היה להביא זמר עם שירת קלין גבוהה וצלולה יותר. הדבר השני שהפריע לי באלבום הן שתי הבלדות הממש מיותרות, קיטש בהתגלמותו, אולי כדי לפצות על העובדה שהאלבום הקודם היה כבד מדי, אך עדיין אין צורך של ממש בבלדות באלבום שכזה.
אחד הקטעים המומלצים באלבום הוא הקטע האינסטרומנטאלי "Gargleblaster", שמוקדש לסופר דגלאס אדאמס, ומציג הופעות אורח של הנק שרמן (Merycful Fate), מתיאס אקלונד (Freak Kitchen), ומתפתח יפה תוך שינויי מקצבים. הקטע הפותח של האלבום, "Heave Metal Meltdown", קצבי ואנרגטי והוא דוגמא קלאסית לקטע שכיף לשמוע תוך כדי נהיגה ברכב בכביש המהיר. השיר החמישי, "Speed Driven" מפציץ ארטילרית את הרמקולים במערכת הסטריאו.
Locomotive Breath מוכיחים שההארד רוק עדיין חי וקיים למרות הנישול במעמדו בשני העשורים האחרונים. מי שגדל על ההארד רוק של שנות ה-80 ועדיין נשאר נאמן למוסיקה הזאת, צריך לקנות את האלבום הזה.