Malummeh – Revival

המטאל הפיני מתחיל לעייף ולהתיש. ההכללה אולי לא ממש מוצדקת, כי יש המון להקות פיניות (ברובן וותיקות) שאני אוהב ומוקיר, אך הזרם האחרון של להקות מטאלקור במסווה של להקות אנדרגראונד, מזכיר מעט את פרץ להקות הגלאם של שנות ה-80 בארה"ב – המון פרצופים צעירים המנסים לפרוץ את דרכם קדימה, עושים מוזיקה באותו סגנון שנשמע פחות או יותר אותו דבר, ללא הרבה חריגה מקווי המתאר המוזיקליים שהתוו בפניהם פורצי הסגנון.

להבדיל מלהקות הגלאם, אשר המניעים העיקריים שעמדו בפניהם היה בעיקר כסף, אלכוהול והרבה בחורות, במקרה הנדון המניע היצירתי הוא זה שמוביל את אותן להקות פיניות עלומות (אלכוהול ובחורות אולי יש אבל הרבה כסף הם לא רואים מזה). החסרון הוא שמעטות הלהקות שמנסות לפתח את הז'אנר ולתת לו לזרום לכיוונים אחרים, ומרביתן "דורכות במקום" ומציגות מטאלקור מלודי, מאוד קצבי וסוחף, אך לא מקורי במיוחד.

Revival, אלבום הבכורה של Malummeh מוכיח את טענתי מעל לכל ספק, אך לפני שנדבר עליו, אספר על הלהקה. Malummeh היא חבורה של חמישה צעירים שהגיעו אלינו מהערים Espoo (עירם של Children Of Bodom) ו-Vantaa בפינלנד הרחוקה, הוקמה בשנת 2004, וזהו אלבומה הראשון לאחר שני אלבומי דמו. הסגנון המוזיקלי של הלהקה אינו שונה משאר להקות המטאלקור או הת'ראשקור (תלוי איך תסתכלו על זה) שהגיעו מפינלנד בפרט או סקנדינביה בכלל – ריפי גיטרות הנעים בין גרוב אגרסיבי למלודיות, מעברי תופים חדים, מקצב מהיר וגרואלים בשרניים ועסיסיים מגרונו של Marko Niemisto, סולן הלהקה.

לאחר Intro של כחצי דקה, נפתח השיר השני באלבום שהוא למעשה שיר הנושא "Revival", בריף מהיר וקצבי סטייל At The Gates, כאשר "הפזמון" בשיר נשמע יותר מכיוון הדת' השבדי. הסולו המרהיב בשיר ואולי אף באלבום כולו (אולי גם בשל העובדה כי האלבום לא ממש שופע בסולאים של ממש), הוא דווקא סולו בס עדין שמנוגד לחלוטין לאופי היחסית אגרסיבי של השיר.

אחד החסרונות הבולטים באלבום הוא השימוש בתבנית הפופוליסטית של השירים: קטעי A ו-B וכמובן C-Part שחס וחלילה לא ישעמם. תבנית כזאת אמורה אמנם, לגרום לשירים להיות יותר קליטים לאוזן השומע, אך מכיוון שהקצב של האלבום הוא מאוד מהיר והריפים בטמפו גבוה יחסית לשיר פופוליסטי, התבניתיות גורמת לשירים להשמע אותו הדבר. על כן, אותו תיאור של השיר הראשון (למעט סולו הבס), הינו למעשה תיאור של מרבית השירים באלבום, ומכיוון שלא ניתן לתאר במילים מלודיות וריפים מהירים, אתם פשוט מוזמנים לשמוע.

אז נכון, יש כאלה שיסתפקו במטאלקור מלודי, גרובי וקופצני פשוטו כמשמעו, נקי ובלי ניסיונות להראות משהו חדש. ללא ספק, בשביל אותם קוראי הביקורת אומר בפה מלא: האלבום הזה בשבילכם, הוא יהיה עבורכם עוד אלבום מטאלקור שיצטרף לערימה גדושה של להקות שעושות פחות אותו יותר את אותה מוזיקה. אולם, בשביל כל אלו ששבעו מהסגנון ומבקשים לשמוע משהו קצת יותר מעניין, תאלצו לוותר על Revival ולחפש את העניין במקומות אחרים.