Municipal Waste – The Fetal Feast

בתור להקה עם קטע, שבאה ודי טחנה אותו עד דק האם נשאר לMunicipal Waste עוד טריקים בשרוול? האם יש ללהקה שהנהיגה טרנד לפני 5 שנים אמירה רלוונטית בימינו? Municipal Waste שלפני כמה שנים נחשבו אחת הלהקות המגניבות בשטח וללא ספק לנציגה הכי בולטת ומוכרת בRetro Thrash-Crossver שחזר בעשור האחרון, והוליד בעקבותיו הרבה להקות חיקוי ללהקות Thrash מהעבר ועל הדרך העלה מהאוב עוד הרכבי Thrash שמתו. התשובה אינה חד משמעית, ואם MW היו בקדמת הבמה בשנת 2007 בחמש שנים שעברו הגיעו להקות חדשות ומעניינות יותר והם צריכים לעבוד קשה יותר על מנת לעניין את מאזיני המטאל ולהישאר רלוונטיים בימינו אנו. אז למי ששומע מטאל והיה בהקפאה קריוגנית בעשור האחרון – MW מגיעים אלינו מוירג'יניה שבארה"ב, בתחילה הם ניגנו Crossover ממש ממש מהיר – שירים של שתי דקות גג במהירות מטורפת. אלבום הבכורה יצא ב2003 ולא ממש הכה גלים. כמה טורים אחרי, ואחרי חתימה של הלהקה עם הלייבל Earache יצא בשנת 2005 Hazardous Mutation שהחל להביא להרכב הכרה והצלחה עולמית, הצלחה שהגיעה לשיאה עם האלבום The Art of Partying שהציג את רוחה של הלהקה בצורה הטובה ביותר – Crossover Thrash כיפי שאינו לוקח את עצמו ברצינות, ועושה כבוד למורשת ה Thrash, הבירה וכל מה שכיף ומטומטם במטאל.

הדבר הראשון שבולט הוא העטיפה של האלבום הזה. הלהקה עשתה בחוכמה ופנתה ל Justin Osbourn מ Slasher Designs שעיצב להם עטיפה שאומנם דומה באופן חשוד לעטיפה של האלבום של Aborted שיצא זמן קצר לפני כן, אבל עושה כבוד לעטיפות ה Thrash של פעם ובהחלט מהווה שיפור אחרי העטיפה של האלבום הקודם, וכבר היוותה מתאבן לאלבום. הרעיון מאחורי האלבום, שמדבר בגדול על הלהקה כאסטרונאוטים שנתקעו בתחנת חלל והפכו לקניבלים או משהו מפגר אחר, לפרטים אתם מוזמנים לצפות בקליפ שיצא לשיר הנושא של האלבום. עם כל הכבוד ללהקה, קונספטים זהו רעיון שקצת גדול עליהם, עובדה שחוץ מהעטיפה ומהמארזי Pre-Order המאוד מגניבים ושיר הנושא אין פה שום קשר ישיר לרעיון והשירים החופפים אליו בצורה מאוד חופשית עד ללא קשורה בכלל. מוזיקלית אין פה יותר מדי הפתעות, כי אחרי הכול MW הם לא Pain of Salvation ודי ברור מה אתה הולך לקבל, מה שכן הלהקה ניסתה והצליחה פה ליצור אלבום טיפה מגוון יותר – יש פה שירים יותר ופחות ארוכים, Thrash של ממש לצד הפצצות Crossover מהירות יותר ושירים יותר רציניים ופחות רציניים. לפרקים זה נחמד, ולפרקים זה קצת מחרפן בחוסר אחידות ובעובדה שזה פוגע בזרימה של האלבום. ניתן להרגיש פה סוג של רצון להתבגרות מוזיקלית מצד הלהקה – אם זה בניסיון ליצור קונספט משותף, או בעובדה שישנם כמה שירים ארוכים, כולל השיר הכי ארוך של הלהקה – למרות שזה קצת מגוחך לקרוא לשיר באורך 4 דקות שיר ארוך, אבל היי, הכל יחסי.

שירים שנהנתי מהם במיוחד הם Repossession שנמשך ישירות מתוך הפתיח ההזוי לאלבום, ומציג את MW במלוא תפארתה – גם מילולית וגם מוזיקלית. כמו כן Unholy Abductor המאוד מאוד מהיר ומהנה ו Idiot Check שמכיל סולו מצוין של Ryan Waste שבכלל מתפרע על הגיטרה באלבום הזה ומרביץ יותר סולואים מבעבר. שיר הנושא מוצלח גם הוא, ולמרות שמתחיל עם פתיח אורגן קצת לא קשור, יש בו שירה מגניבה מאוד וליין בס מגניב וגם הופעת אורח של John Connelly הסולן של Nuclear Assault. שני השירים האחרונים באלבום Eviction Party ו 12 Step Program מעולים גם כן, וקצת מזכירים את Municipal Waste של פעם עם המון המון מהירות והגשת הארדקור פאנק לפנים.

לסיכומו של עניין The Fetal Feast הוא אלבום כיפי גם אם לא מחדש כלום, אם היה דבר אחד שיכולתי לשפר בו זה ההתפזרות עם החומר שלא ממוקד מספיק, וקוטעת קצת מהזרימה של האלבום. הוא לא האלבום הכי טוב של הלהקה, אבל כן מהווה שיפור מהאלבום הקודם, וצעד חיובי עבורם. בסופו של יום Municipal Waste למרות שמנסים קצת להתקדם, הם עדיין אותה להקה חורנית עם אותו שטיק, שכיפי ככל שיהיה, יש שיגידו שכבר מעייף קצת. מי שמכיר לא הולך להתאכזב כי הוא יודע בדיוק למה לצפות. מי שמחפש אלבום מטאל קצת יותר רציני או חדשני לא ימצא כאן את מבוקשו. אם אתם אוהבים Thrash-Crossover מהיר שירד טוב עם הבירה של הצהריים, אתם כבר כנראה מחזיקים את האלבום הזה ביד/על המחשב.