Nagyrev – The Inner Eve

להקת המטאל האיטלקית Nagyrev לא מוכרת לרובכם, אני אצא מנקודת הנחה, אלא אם כן באמת תפתיעו אותי. מדובר בלהקת אלטרנטיב-מטאל \ מטאלקור המשלבת בין Lamb Of God, Slipknot ו-Anthrax של ג'ון בוש, על רגל אחת – אבל גם יש לה המון טון משל עצמה. שמה של Nagyrev נלקח ממקרה חריג במיוחד בהונגריה בתחילת המאה, ימי מלחמת העולם הראשונה, בעיירה בת אותו השם, בה קבוצה גדולה של נשים, שנקראו דאז "The Angel Makers" הרעילו כ-400 גברים למוות, מסיבות לא סיבות.

מאז נזכרה העיירה Nagyrev כ-"מחוז הרצח" בהונגריה, והפכה לעיירה שוממת לפחות עד יציאת הנאצים מאירופה. Nagyrev האיטלקית היא חבורה של שלוש בנות ובחור עצבן אחד, שמספקים – או יותר נכון מספקות – (ובתכלס, הבחורצ'יק עצמו רק פה כדי לחבוט מהר על התופים, וכמה שהוא אינטגראלי למוזיקה, קולטים מראש שהוא לא לקח חלק ברעיון האומנותי שנכתב כולו כמעט במין נקבה) שקיימת ובועטת כבר משנת 2001.

הלקה שחררה דמו שלקח כמה ביקורות אוהדות באזור דרום איטליה ב-2003, אך היא קצת איבדה מהיציבות עם עזיבתה של המתופפת המקורית Silvia, שהשאירה את הגיטריסטית Anna Lisa ואת הזמרת Karmen די לבד בשטח. החבורה מצאה בסיסטית חדשה ביחד עם המתופף, גברת בשם Dada, והמשיכה להשתלח מוזיקלית עד שחרור אלבומה הראשון בשנת 2008 – שנקרא The Inner Eve.

נכון שהשוואות אוטומטיות ללהקות כמו Kittie או Otep תעלנה לה בראש במיידי – אבל שמיעה מוזיקלית מעמיקה יותר תחשוף רבדים שלא יביישו גם את הגרוב הכובש של Chimeria או Machine Head. נכון שמדובר בסופו של דבר בהוצאה עצמאית (המופצת דרך Alternative Records) אבל לא ניתן להתייחס בביטול שההרכב שעיקרו על טהרת המין הנשי, ושדואג להזכיר זאת, הוא הרבה יותר מרק כמה פמיניסטיות שורפות חזיות.

כבר מהשיר הפותח, "TrueType" ישנה עליית מתח גבוהה, טמפו מסחרר וקצב מאד ת'ראשי. אפשר לקלוט על הגיטריסטית האחראית על הקומפוזיציה באופן מלא, Anna Lisa, שהיא עשתה הרבה שיעורי בית, והקשיבה הרבה ל-Testament ו-Darkane. יחידת הקצב של הבס-תופים שומרת על הראש מעל המים ולא מרפה לאורך כל השיר (ולמעשה, גם לאורך כל הדיסק) – והמוזיקה עצמה מסחררת לחלוטין.

אפשר להיות חלוקים בדעה על קולה של Karmen הסולנית. היא בהחלט שואבת הרבה מעולם הרוק האלטרנטיבי, והשאגות שלה נשמעות מגוחכות למדי לעומת גראולים סטייל Angela Gossow, אבל אם נשווה אותה לצעקות הארדקור, במיוחד לצד הרכבים כמו Walls Of Jericho או Earth Crisis, אין ספק שהיא עומדת בקלות באותה שורה, עם גרון מלא אמביציה ורעל, שואו במה פראי, ואף יותר חשוב, ורסיטאליות נוחה שמחזיקה אותה דווקא בסטנדרטים של להקות מטאלקור מגוונות יותר, כאשר הפזמונים עצמם קורצים הרבה פעמים לרוק אלטרנטיבי מעודן יותר, אם לא לפחות ל-Guano Apes.

השירים העוקבים משאירים את הנוסחה המנצחת, לעומת החומר הישן יותר של הלהקה, שהיה איטי ומסורבל יותר, והוקרץ הרבה יותר ממוזיקת ניו-מטאל, החומר החדש הוא מטאלי לחלוטין. ריפים מהירים ותיפוף אגרסיבי לצד ירי מוזיקלי של גרוב-מטאל חובט. ההפקה לא בשמיים, אבל מדובר בהפקה עצמאית, והדבר בהחלט נסלח. השירים המועדפים עלי הם "Bush Of Thorns", ואחרי שמיעות חוזרות ונשנות גם שיר הנושא הסוגר את האלבום, "The Inner Eve".

אפשר בקלות לזכור באותה הנשימה את היצירה האינסטרומנטאלית, בה Anna Lisa מפגינה גם יכולת לחן לא רעות בכלל, וגם קול ייחודי בתור גיטריסטית הנושאת את נטל המוזיקה של כלל הלהקה על כתפיה. לכל מרחיקי הלכת אשר מעיזים לנסות דברים חדשים, הפרחחיות מאיטליה באו לעשות לכם קצת טוב בבטן, ולקוות שתראו אותן על הבמה כמה שיותר מהר (אם כי, בתכלס, לא על הכביש… וזה לא בגלל שהן נשים… אלא בגלל שהן מאיטליה).