Napalm Death – Time Waits For No Slave

- Strongarm
- Diktat
- Work To Rule
- On The Brink Of Extinction
- Time Waits For No Slave
- Life And Limb
- Downbeat Clique
- Fallacy Dominion
- Passive Tens
- Laurency Of The Heart
- Procrastination Of The Empty Vessel
- Feeling Redundant
- A No-Sided Argument
- De-evolution Ad Nauseum
משימה לא קלה בכלל, לכתוב ביקורת לאלבום חדש של Napalm Death… כל מי שמעורב אפילו במעט במטאל הקיצוני בכלל ובסגנון הגריינדקור בפרט, יודע בוודאי שהלהקה הזו, ביחד עם Carcass האלמותית, מהוות את האבא והאמא של הגריינדקור. עם קריירה עצומה של 27 שנות פעילות, 13 אלבומים מלאים ושיא גינס אחד (השיר הקצר ביותר בעולם – "You Suffer" מהאלבום Scum, שאורכו המדוייק 1.316 שניות), מי אני שישפוט שועלי גריינדקור ותיקים שכאלה? שכשאני רק נולדתי, הם כבר הגיעו למעמד מכובד בסצינת המטאל העולמית והספיקו להקליט Peel Session (הקלטת לייב ברדיו ה-BBC עם אחד מהשדרנים המפורסמים בעולם)… אין ספק שזאת משימה לא פשוטה, אבל Napalm Death פשוט עשו לי את החיים הרבה יותר קלים עם Time Waits For No Slave – האלבום ה-14 במספר שלהם, שיצא לאחרונה.
למה, אתם שואלים? כי זה פשוט אלבום מצויין. כמעט מכל בחינה אפשרית, זה אלבום הדוק ומפציץ, שכל חובב דת' מטאל יצליח להתחבר אליו די בקלות. כמעט באופן סמלי, באלבום ה-14 של הלהקה יש 14 קטעים מפצחי גולגלות, שנעים על הספקטרום בין דת' מטאל מודרני וגריינדקור-ספק-הארדקור-פאנק של התקופה המוקדמת של הלהקה, הכל בהפקה מצויינת שעוטפת את המוזיקה בצורה מושלמת – ברורה וחדה אבל גם עם קצת חספוס כשצריך, ועם זאת לא מתדרדרת יותר מדי לכיוון הבלאגן והכאוס הגריינדקורי הטיפוסי. כמעט כל שיר באלבום הזה בעל ייחוד עצמי ונבדל במעט מקודמו וממשיכו, ויש רק שיר או שניים שהייתי מגדיר אותם כפילרים על אמת.
האלבום נפתח בהפגזה משולשת עם "Strong-Arm" ,"Diktat" ו-"Work To Rule", כשהשניים הראשונים הם שירים מהירים עם ריפים מובילים קליטים שיגררו ללא ספק מטחי הד-באנגינג בלתי נשלטים. ב-"Work To Rule" אנחנו נחשפים גם לפן חדש במוזיקה של Napalm – שילוב של אווירתיות כמעט-בלאק-מטאל-ית בבית הרביעי בשיר, קטע שמזכיר מעט את Anaal Nathrakh, שחבריה במקרה גם חברים טובים של הלהקה ושניים מחברי Napalm Death ניגנו בה בעבר. השילוב של הקטע האווירתי הזה מחמיא מאוד לאלבום, ולשמחתי האלמנט הזה מופיע עוד פעמיים-שלוש לאורכו. אחרי ההפגזה ההתחלתית מגיעה "רגיעה" בדמות שירים יותר פאנקיים במעין מיד-טמפו, שהם "On The Brink Of Extinction" ושיר הנושא של האלבום.
אין הרבה יותר מדי מה לפרט, שירים נחמדים אבל לא מיוחדים יותר מדי. לא ההיילייט של האלבום מבחינתי. אחריהם מגיע "Life And Limb" שהוא קצת עוף מוזר בנוף האלבום הזה, עם ריפים שהיו מתאימים קצת יותר באלבום דת'קור מאשר פה… למרות ש-Napalm צולחים גם את זה בצורה מכובדת, זה קצת יותר מהקו הכללי של האלבום, וזה טיפה הפריע לי. אין צורך להרחיב יותר מדי על שאר השירים באלבום, מאחר והם תואמים את הרוח הכללית שלו, ואני מאמין שהבנתם כבר את הקטע פה – Time Waits For No Slave הוא אלבום חזק ועוצמתי, עם עבודת גיטרות מצוינת וקליטה, תיפוף מהיר ומדויק, עבודה ווקאלית טובה מאוד של Barney Greenway, שרק הולך ומשתבח מאלבום לאלבום. הכל גם נארז בהפקה משובחת ע"י ראס ראסל, שהפיק את שני האלבומים הקודמים של הלהקה וגם אלבומים משובחים של להקות אחרות (דוגמת The Exploited, The Rotted ו-SikTH). רוצו ותבדקו את האלבום הזה, אם לא, אתם בהחלט מפסידים.