New Found Glory – Catalyst

27/05/04
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Intro
  2. All Downhill from Here
  3. This Disaster
  4. Truth of My Youth
  5. I Don't Wanna Know
  6. Your Biggest Mistake
  7. Doubt Full
  8. Failure's Not Flattering
  9. Over the Head, Below the Knees
  10. Ending in Tragedy
  11. At Least I'm Known for Something
  12. I'd Kill to Fall Asleep
  13. No News Is Good News
  14. Who Am I

אז איך יודעים שהקיץ הגיע? קומדיית הנעורים האמריקאית החצי-מרגשת/חצי-מצחיקה עולה בימים אלו לאקרנים (50 דייטים ראשונים), אמני הפאנקרוק מכל העולם מנצלים את השמש בחוץ ומוציאים את כל התסכולים שעברו עליהם במהלך החורף הקר בצורה של דיסקים (גם לנו יש נציגים בתחום הזה), ואתרי מטאל מתחילים לסקור דיסקים של פאנק. רוקנ'רול!.

אבל שלא תטעו לרגע: ניו-פאונד גלורי הם לא "להקת-הבנים-שאוהבים-לבכות" הקלאסית שלכם. הם אמנם עושים את זה הכי הרבה (והכי טוב מכולם), ולפעמים זה נשמע כאילו הסולן ראה טלנובלה מרגשת אחת יותר מדי, ועדיין, לצד גישת ה"אכלו לי, שתו לי" יש הרבה קעקועים, גיטריסט שהיה הסולן של 'שי חולוד' (האבא והאמא של המטאלקור), מאות הופעות שוברות עם כל להקת מה שהארדקור בארה"ב (זה היום באופנה לא?), ומעל הכל יש את "Catalyst", הדיסק השישי של הלהקה, והשלישי במייג'ור MCE.

כשהתבשרתי על יציאת הדיסק, ציפיתי לדיסק קיץ של הרבה כיף, שטחיות משבעת, ומלודיות מלאות שימחת-חיים שפשוט כיף לשמוע, ואפשר להגיד שאחרי 39 שניות נפלתי מהכיסא. איזה קיץ ואיזה נעליים. באינטרו שפותח את הדיסק, ניו פאונד גלורי פשוט מתפוצצים לך בפנים, ולפני שאתה מספיק להגיד "סאבטרנייאן מסקרייד" מגיע הלהיט הראשון, "its all downhill from here", להיט לפי כל החוקים בספר "איך עושים את זה נכון – המדריך המלא לשנת 2004".

המיוחד ב-Catalyst שהוא לגמרי לא צפוי, כפי שהיה ניתן לחשוב שיהיה, ובכל טראק מושך לכיוון אחר. לצד בלדות מרגשות כמו "I don’t wanna know", עומדים שירים כמו "my disaster", שמציגים פאן הרבה יותר כבד ומטאלי של ניו-פאונד גלורי: גיטרות הצ'וגה המאוד-מדוייקות והריפים שלעיתים נדמה כאילו נלקחו מלהקת הארדקור עדכנית מאמ-2 מוסיפים נופח מאוד מרענן. ולמי שלא מאמין לי שפשוט יעביר לטראק "at least im known for something", ויקשיב למה שעושה שם המתופף Cyrus Bolooki. זה פאנקרוק!?.

ההפקה המרשימה של הדיסק, שהונהגה ע"י Neal Avron (שהפיק בין היתר את everclear המצויינים), מתאפיינת בסאונד מאוד עמוס אבל ברור, ובייחוד הגיטרות שנשמעות כמו מליון דולר, ומעל הכל עומד הסולן Jordan Pundik, שהוא פשוט הסולן פאנקרוק מספר 2 בכל הזמנים (כי פאט-מייק יש רק אחד). הייתי מפזר עוד על כמה שהמתופף שלהם הכי טוב בעולם (כי הוא באמת הכי טוב), אבל די, זה פאנקרוק.

ניו-פאונד גלורי עושים בצפר לכל הלהקות בז'אנר, ובייחוד לבלינק 182 (שלקחה אותם בזמנו כלהקת חימום) שהדיסק האחרון שלהם פשוט מזעזע. מלבד העובדה ש-"Catalyst" דיסק טוב לז'אנר שלו, הוא מכיל השפעות מאוד מרעננות מסגנונות סמוכים שמהם באים חברי-הלהקה, ויותר חשוב, המכלול הכולל של המוזיקה פשוט נשמע טוב, וזה מה שהכי חשוב.