1. Divine Creation of Void
  2. Personal Hell
  3. Windows on the World
  4. The Second Plane
  5. Instincts
  6. Journal of a Nightmare
  7. Water
  8. Untrustable Surface
  9. The genetic failure
  10. Freaking Goose

את כריסטופר מאלמסטרום אוהבי הדת' מטאל המלודי מכירים מלהקת Darkane, הגיטריסט המוכשר כבר זכאי להרבה כבוד והערכה בזכות פועלו עם הלהקה השבדית המצויינת, אבל כאן, בפרויקט הצד החדש שלו, ניתן לתת לו קרדיט גם על סגנון שהוא שונה למדי ממה שהוא עושה ב-Darkane.

מאלמסטרום לקח את ההשפעות המוזיקליות שלו ויצר אלבום שאולי נכתב ע"י גיטריסט ומלווה בעבודת ליד וירטואוזית מרשימה, אבל הוא מתרכז בעיקר ביצירת שירים טובים, רובם בז'אנר הדת' האירופאי המלודי, עם כמה יציאות לט'ראש מהיר וגיחות קצת יותר פרוגיות מידי פעם. בגדול האלבום נשמע כמו בן כלאיים של Darkane עם Arch Enemy, אבל לא כל-כך בכיוון של ענקי הדת' המלודי – In Flames למשל.

שאר חברי ההרכב עם גם מוזיקאים בעלי שם ונסיון, על השירה פיטר וילדור, מתופף Darkane, שמפיק גראול לא רע בכלל, על הבס גוסטף היים, לשעבר מ-Meshuggah, והמתופף הוא ראיין ואן פודרויין מה Devin Townsend Band, כולם עושים פה כבוד ללהקות המכובדות מהן באו, רמת העבודה שלהם לא נופלת משל חבריו של מאלמסטרום ב-Darkane, אבל בכל מקרה, העיקר הוא מאלמסטרום עצמו.

הבחור מפגין כאן, מלבד עבודת ליד מלודית, גם יכולת כתיבה חכמה שמובילה לשירים שהם קליטים מבלי להפוך לדת'-קיטש. השיר הפותח "Divine Creation Of Void" מתחיל עם גיטרות אקוסטיות וקלידים והופך בהדרגה לשיר דת' מטאל מלודי חזק, בשיר השני, "Personal Hell", כבר נשמעים הדים של ט'ראש טכני שמזכיר קצת את פרויקט הצד Terror 2000 של הגיטריסט השני של Darkane.

שיר ארבע חוזר לדת' המלודי, שוב, עם כמה הברקות של פרוג, השירה של וילדור אינה שירת דת' מעניינת במיוחד, אבל ניכר כי הוא עושה כמיטב יכולתו וזה נשמע לא רע רוב הזמן. לסיכום, זה לא אלבום גאוני או מקורי במיוחד, אבל זה בהחלט עומד ברמת האלבומים של להקתו של מאלמסטורם, ואוהבי Darkane וגם Arch Enemy ייהנו פה מאד.