1. Pear Of Anguish
  2. Dearly Beheaded
  3. Funeral In F Sharp
  4. Executive Onslaught
  5. Toxic Bowel Manoeuvre
  6. Sulphuric Semen
  7. Symptoms Of Accrued Transgression
  8. Sorrow In Adornment
  9. Coat-Hanger Massacre

מי האמין שיבוא היום ואני אשמע, אבל ממש אשמע, ולא אשמע -על- להקת מטאל למהדרין מלבנון. Oath To Vanquish קמה בשנת 2001 ומונה שלושה חברים, שניים מהם אחים בשם אליאס (גיטרה, שירה) וקרלוס ע(תופים, שירה) עבוד, וקיריל נטול שם המשפחה (בס ושירה). בתור מה שהבנתי שהתחיל כתערובת בין דת' מטאל לבלאק מטאל – אלבומם המלא הראשון הנקרא Applied Schizophrenic Science הוא יצירת ברוטאל דת' מטאל מגוונת וחביבה, תוצר מרשים מאד באופן יחסי לסצינת המטאל הלבנונית הלא-כה-פוריה, ולאלבום בכורה באופן כללי.

בתור להקה שאמנם עושה רושם מועט, אך כבר חיממה את Cryptopsy ואת Visceral Bleeding, ההרכב לא שיחרר יצירה סתמית בתור אלבום בכורה. האלבום אמנם אינו יצירת מופת כמו None So Vile או Black Seeds Of Vengeance, אם נשווה זאת ליצירת ברוטאליות החולקות מוזיקליות גבוהה, אבל הוא בהחלט לא עוד אלבום ברוטאל משמים. אחרי שיטחנו כל המים שאפשר לטחון על "זו להקת מטאל ברוטאלית ומלבנון!" אפשר לגשת ברצינות למוזיקה.

האלבום נפתח עם, בצורה די צפויה, התקפת ברוטאל-דת' מטאל חסרת רחמים בשיר "Pear Of Anguish" – מטח קולח של אלימות מוזיקלית, שירה מגורגרת, ריתמיקה מחורפנת וכל אותם אלמנטים דיסהרמוניים ודיסוננטים אשר הופכים דת' מטאל ברוטאלי לעינוי אמיתי לכל מי שלא מתחבר לז'אנר, וממתק אמיתי למי שחסיד של החוסר-פתרונות המוזיקלים הרצופים שיוצרים את האלבום. דרך אלמנטים כמעט מוזיקליים (באמת, יש איזשהו שמץ קטן של מלודיה בשיר Dearly Beheaded) עד לקטע קלידים עצור, כאתנחתא לקרת הבאות ביצירה הפתאומית Sorrow In Adornment, הכל מרגיש כמו עיסה אחת גדולה ומבעבעת של אלימות.

אני באמת לא יודע על מה החבר'ה האלה כועסים (אין מילים מצורפות לעותק של האלבום) אבל אין ספק שאין שום פגם ולו הקטן ביותר המבדיל בין להקת הברוטאל הלבנונית הזאת לבין חברותיה שמעבר לים. אין הרבה להקות דומות פה גם בצד הזה של הגבול, כבדרך אגב. אם הייתי צריך להשוות את Oath To Vanquish ללהקה הישראלית, הראשונה שהייתה קופצת לי לראש היא Lehavoth אשר פעילה-כאילו, אבל אין בה את הגרוביות של ההארדקור שחלחלה אל Lehavoth (והמשיכה כראוי ל-Whorecore במנות גדולות יותר) למרות שגם פה יש הבדלים מהותיים.

מי שיטה אוזן היטב יקלוט כמה אלמנטים שפשעו מז'אנר הבלאק היותר אלים אה-לה Marduk וחילחלו (כמו שחיללו) אל תוך המוזיקה של Oath To Vanquish, מבלי לשים לב. התופעה הזאת של תשלובת תמוהה בין דת' מטאל קיצוני במיוחד לבלאק מטאל, שעיקרו הוא ז'אנר המבוסס על אווירה ומינימליזם מוזיקלי יותר מאשר אגרסיה מורכבת באלף תווים כמעט-זהים, היא מקרה נפוץ יחסית אצל להקות האקסטרים-מטאל בסצינה של מדינות ערב, ולבנון מפשפשת בבריכה הזאת גם היא, אך דווקא אצל Oath To Vanquish השילוב נשמע אוטנטי ולא מפוקשש בכלל.

הגיחות הצנועות של הקלידים, האווירה המצמררת שעוטפת את המוזיקה מקנה לה את האימה של הבלאק מטאל מבלי לגרוע באמת בצד של הברוטאל-דת' מטאל המולך באלבום ביד רמה. היצירה הזאת לא קלה לעיכול, כמו כל משפחת הברוטאל-דת', אבל למי שרוצה להעיז ולהציץ מה קורה אצל השכנים שלנו, למחוק דעות קדומות ולהתחבר לאלימות מוזיקלית קדומה עוד יותר, מוזמן בשמחה להאזין ל-Oath To Vanquish. הוא ישמח למצוא פה את כל הכבדות שאליה הוא חפץ.