1. Start From nothing
  2. Weaponized Misery
  3. Tomorrow’s Rain
  4. The Flaw
  5. Indifferent Light
  6. Tame
  7. Love
  8. Killing The Messenger
  9. Confront Yourself

בואו נניח שני יסודות מוצקים לסקירת האלבום הזה, סקירת אלבום שהייתה צריכה להתפרסם כבר מזמן.

1.לב קרז'נר, האיש העיקרי שעומד מאחורי ההרכב הזה, הלב הפועם שלו, האיש שלא ניתן לכתוב את שם משפחתו בעברית בלי לטעות באות או פסיק כלשהם, הוא אחד מכותבי המלודיות הטובים ביותר שיש לנו פה בישראל.

2. כאמור, סקירת האלבום הזו הייתה צריכה להתפרסם כבר מזמן, שכן האלבום הזה ראה אור בסוף חודש מרץ 2023, כך שכמעט שנה עברה בין עליית האלבום לאוויר העולם לבין פרסום הסקירה.

אבל נדמה שכמעט כל תקלה אפשרית קרתה סביב סקירת האלבום הזה וכך יצא שכותב שורות אלה הוא למעשה הכתב השני של מגזין מטאליסט שכתב סקירה מלאה לאלבום הזה. אז איך קרה שהסקירה הראשונה לא פורסמה עדיין ולמעשה, לא תפורסם לעולם?
תשובה לאניגמה זו תגיע בסוף הסקירה והיא תעיף לכם ת'תחת.
כן, כתבתי תחת, וכן, זה גס.

אז יאללה, זה הזמן לארוז את הלאוטה שלכם, אנחנו יוצאים למסע בעקבות טרובדור המטאל הישראלי – לב קרז'נר.
אם יצא לכם לקרוא סקירות אלבומים שלי לאחרונה, אתם בוודאי יודעים שנטשתי כמעט לחלוטין את רשימת המכולת הקבועה הכוללת מעבר סיזיפי על כל שיר ושיר באלבום, מראי מקום על סולואי גיטרה מרשימים ומחמאות או קטילות על מעברי תופים ושינויי מקצב תכופים מדי.

אלבום הבכורה של אוקיינוסים באוריון הוא אלבום מצוין למסע שכזה, אלבום שמתחיל ב Start from Nothing, שיר הנושא של האלבום, עם המשפט החשוב
“If you’re too scared to start from nothing, nothing’s all that you deserve”
וסוגר מעגל ב Confront Yourself – הוא אלבום עם אמירה ברורה, לא משנה בכלל מה יש באמצע.
שלושת השורות הקודמות שכתבתי מסכמות את הקונספט הכללי של האלבום ובמידה מסוימת את קורותיו המוזיקליים של קרז'נר, אמן ויוצר רב גוני בעל אין ספור פרויקטים מוזיקליים המתמסר בכל פעם מחדש לאלבום חדש ומושקע, לרוב יהיה זה אלבום בעל סגנון שונה מקודמיו, וכמעט תמיד – יחזור קרז'נר אל ההתחלה הנקייה, כאילו שזה האלבום הראשון שלו.
קרז'נר מתעמת עם עצמו, מטהר את המקום ובונה את היסודות מחדש, פעם אחר פעם.

ובעוד שאני מכבד מאוד אנשים כמו לב שמחזיקים במסר עוצמתי שכזה, תרשו לי לאתגר אותו לשניה, לטובת כל מי שיקרא את הסקירה הזו.
לפחד זה בסדר, למות מפחד כשאתה צריך לחזור לנקודת האפס ולעשות הכל מחדש זה אנושי לחלוטין ואני בהחלט יכול להתחבר לתחושת הייאוש המלווה אירוע שכזה. אני מסתכן בלהישמע ניו אייג'י\כמו פילוסוף בשקל אבל חשוב לי להגיד לכם:
קצת חמלה עצמית לא הזיקה לאף אחד, תהיו קצת רכים עם עצמכם, סבבה?

זהו, סיימנו עם פינת הפילוסופיה.
אז שניה לפני שנמשיך לדבר על האלבום, בואו ניתן קצת כבוד לחברי הלהקה:
גיטרות: סרגיי "מטאלהארט", עומר "לוגן" כהן וגם XIN שלקח חלק בהקלטת האלבום, אבל אינו חבר להקה מן המניין.
תופים: אבירם זאבי.
בס: גיא שוורץ.
שירה: לב קרז'נר

וחזרנו לאלבום!
לטעמי האישי לפחות, מדובר באחד מאלבומי המטאל המלודיים הטובים שיצאו פה השנה, מתחילתו ועד סופו, אין בו נקודות חולשה או קטעים שאפשר לדלג עליהם, יצירה מטאלית שלמה – כיפית, מרגשת, מלודית ואגרסיבית בו זמנית.
אבל אם תצמידו לי אקדח לרקה ותכריחו אותי לבחור את הקטעים האהובים עלי, יש לי כבר תשובה מוכנה:
Tomorrow’s Rain- ולא, אין שום קשר להרכב הדום הישראלי. שיר פשוט וטוב, גיטרות רקע משבדיה הרחוקה, קולות ליווי משכרים, תופים שיושבים בסנכרון מושלם עם ריפים נפלאים, ארבע דקות וחמש עשרה שניות שעפים בטיל, משאירים אותנו עם טעם של עוד.
Tame – "היפה והחיה" בגרסת האוקיינוסים באוריון, לב בתפקיד היפה, ואילו Aliki Katriou היווניה בתפקיד החיה, שילוב מדהים והתכתבות קולית מרשימה בשיר אפל יחסית לרפרטואר שמציג ההרכב באלבום הזה.
בסים דומיננטיים, ריפים חותכים ויללות גיטרה מרשימות.
בקיצור, פנינה שחורה השוכנת בלב האלבום הזה.

ועכשיו, שניה לפני סיום, קבלו Easter Egg!
לחובבי האימו שבכם, חפשו בספוטיפיי אלבום של הרכב בשם A New You, מדובר בהרכב ישן של לב שעשה אימו\פאנק רוק בעברית.
שני שירים מהאלבום הנ"ל מופיעים בהפקה ובעיבוד מטאלי (ובאנגלית) באלבום הזה של האוקיינוסים באוריון, השיר Love והשיר Indifferent Light.
הצלחתם לזהות?
ושניה לפני שאתם שולפים סכינים ומתלוננים על מחזור, אם Walkways (שסולנם מתארח גם הוא באלבום הזה, חפשו את השיר – Weaponized misery) הוציאו את אלבומם הראשון קודם בעברית ואח"כ באנגלית, גם האדון קרז'נר יכול לעשות את זה.
אתם יודעים מה? לא יכול, מחויב!
וזו אחת הנקודות החשובות ביותר ביצירה של Oceans On Orion, המלודיות פה כ"כ טובות, מרגשות, עמוקות ונוגעות שיש ליוצרים שמאחוריהן מחויבות לחשוף אותן לאוויר העולם, בכל דרך שתהיה.

לסיכום, הבטחתי תשובה שתערער את יסודות קיומכם, תשובה שתסביר למה הסקירה הראשונה שנכתבה למגזין מטאליסט על האלבום הזה לא פורסמה ולא תפורסם לעולם!
ובכן, שיקרתי.
אני לא הולך לחשוף את התשובה הזו, אדם צריך לשמור על מעט מסתוריות ולא הכול צריך להיות גלוי וברור לכולם, אבל אני שמח מאוד לסגור את סקירות 2024 עם האלבום הזה, ואם איכשהו בטעות עוד לא שמעתם את האלבום במלואו – כדאי לכם למהר, כי השמועות אומרות שהאלבום השני מתקרב אלינו בצעדי ענק!