Odroerir – Götterlieder

זו לא הפעם הראשונה בה אני נתקל בלהקה גרמנית לא שפויה, למען האמת כבר נגמרו לי האצבעות לספור את הלהקות המוזרות שמגיעות מהארץ הזו ומשום מה אני עדיין נדהם בכל פעם מחדש. טוב, נדהם אולי זו מילה גדולה, אבל אני בספק אם מישהו שפוי היה חושב לקרוא ללהקה שלו "משקה השירה", או בנורדית עתיקה Odroerir. סיפור ארוך ומבולבל עומד מאחורי השם הזה וסיפור עוד יותר מוזר עומד מאחורי הבחור שהקים את הלהקה, אדם בשם Fix שאולי, וסביר להניח שלא, מוכר לחלקכם מלהקת הפולק-בלאק Menhir.

המון סימני שאלה מעוררים כל השמות והלהקות האלו, אבל למרות הכל, לכולן יש מכנה משותף שהוא ההיסטוריה, שכן גם העם הגרמני קשור לויקינגים בצורה כזו או אחרת וזו סיבה מספיק טובה להקים להקה שתנגן קצת פולק ימי ביניים. וזה מה שתשמעו גם באלבום "Götterliede" שהוא ההוצאה השניה של הלהקה לאחר האלבום הראשון משנת 2001 העונה לשם הלא ברור "Laßt Euch Sagen Aus Alten Tagen…" – מה שתגידו. כמו שכבר בטח ניחשתם עם כל המילים האלה, הלהקה דוברת גרמנית וגם שרה גרמנית, הנגינה, ובכן, אני מניח שהיא גם גרמנית למרות השורשים הצפוניים שלה.

עד לשיר השלישי לא תשמעו פה שום מטאל ובהקשבה ראשונה אפשר לחשוב שהקטלוג המטאלי לא היה נכון עם האובר-שימוש בגיטרה האקוסטית. מי אלה החבורה ששרה כאילו יצאה עכשיו משנת 1032 לספירה? פולק טוב ורגוע אני חייב לציין, אבל לא בטוח אם יתאים לכל מצבי הרוח. בכל אופן, אותו שיר שלישי ששמו "Wanenkrieg" אמנם מתחיל כמו השיר הרגוע הקודם אך למזלנו נכנסים לבסוף הדיסטורשנים ומלווים את המלודיה והשירה הגרמנית המוזרה. יש פה סולן וסולנית ואני חושב שיש עוד כמה חבר'ה שמצטרפים פה ושם בקולות רקע, אבל אני לא ממש בטוח… גם כן גרמנים. עד כה המטאל לא היה המרכיב הבולט פה והמוזיקה, עד כמה שאני אוהב פולק, לא עד כדי כך מרתקת. השירים איטיים יותר, אטמוספריים, מלווים בעיקר באותה גיטרה אקוסטית וניסור דיסטורשן חלש ברקע.

השיר הרביעי, שהוא גם נקרא על שם הלהקה, לפחות מתחיל קצת יותר נורמאלי וכבר שומעים עליו את המטאל, אבל כשמתחילה השירה המשותפת בסגנון "לה לה לה לה…" זה נשמע כאילו חברי הלהקה החליטו לשבת ולפתוח שירונים. אמנם בהמשך השיר הם מפסיקים עם הדבר הזה, אבל קולו של הסולן בסגנון הקלין-הגרמני (שזה יותר כמו דיבור בקול נעים) והסולנית שכל פעם נשמעת כמו משהו שונה לגמרי מצטרפים ולעיתים ונעים בין שירה סבירה למשהו קצת אחר. לפחות קיבלנו סולו גיטרה, אבל נראה שגם הוא חרוש קצת… והתיפוף, חלש, מקצבים בנאליים ובקושי יש פה מהירות, חבל. בשיר "Ask und Embla" שוב חוזרים למקצב הפולק היחידי, שהפעם בליווי כינור נשמע קצת יותר טוב. השיר אמנם גורם לך להישען על הכסא ולחכות לאיזה ליידי שתשקה אותך ביין, אך כשהסולן חוזר לתמונה, גם המציאות חוזרת ולפתע מגלים שאיזה חבורת טרולים חטפה את הליידי. תחזירו אותה ומיד!

פה בערך שאלתי את עצמי "מתי מתחיל הדיסק באמת?" ובכן, עד כמה שזה עוזר, שני השירים האחרונים לפחות מצילים את הכבוד שלו, כבוד של אלבום עם 7 שירים ש-4 מהם לא קשורים למטאל ואחד מרדים. בשיר "Zwergenschmiede" יש מלודיות טובות, שירה קצת יותר סבירה וריפים קלילים, למרות שאורכו נע מעל 9 דקות וזה קצת גורם לו להיות מעייף. שוב, אין מהירות פה, חבל לי. מה שכן, המילים שעומדות מאחורי השירים, אם יש לכם מתורגמן גרמני, דווקא מספרות על כל מיני פרטים בהיסטוריה הויקינגית וקטעים שלא נוטים הרבה להזכיר אותם בשירים על אותה תרבות, ממש ממתק לחובבי ההיסטוריה שבינינו.

בעצם, אם כבר מדברים על היסטוריה, אני חושב שהייתי יכול להתחבר למוזיקה הזו לפני כמה מאות שנים, במיוחד השיר האחרון, כולו באווירת האחווה והשירה בציבור, כל-כך שנות ה-70 (של המאה ה-11). כמו שבטח כבר הבנתם, יש פולק ויש-פולק, ויש ויקינגים, צריך לדעת היטב איך לשלב את הכל או שפשוט תשעממו את המאזין. האלבום הראשון של Odroerir היה יותר מוצלח לטעמי ואני מקווה לפחות שהבחור שעומד מאחורי הלהקה יתקן את זה עם ההרכב השני שלו, או כמו שנאמר "מר. Fix, פולק מוכן לשיפצור" ואם גם זה לא יעזור אז תקראו לדודו מהום-סנטר.