Outremer – Turn Into Grey

07/12/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Turn Into Grey
  2. Twilight Tyrants
  3. Left Unfound
  4. The Undertaker
  5. Outremer

יש משהו בשבדיה שטוב למטאל, זה מתבטא עם הדת' המלודי, הפאוור מטאל, ובשנים האחרונות גם עם חזרת הסליז רוק, הדום והסטונר. Candlemass היו אולי בין הראשונים שהחזירו עטרה ליושנה בתחום, אבל גם הרכבים שבדים נוכחיים מצליחים לעשות דום \ סטונר חזק, מעניין ודי רטרו שבמעט מקומות אחרים בעולם מצליחים ליצור באותה רמה.

להקת הסטונר \ דום מטאל Outremer היא דוגמה אחת ללהקה כזו שמגיעה משבדיה. מדובר בלהקה חדשה יחסית שהוקמה ב-2001, כש-Turn Into Grey הוא ה-EP הראשון שלה. למרות זאת, לחברי הלהקה הזאת יש הרבה ניסיון ביחד, הסולן Ola Malmström שר בלהקת הדת' Sorcery וגם הבסיסט Micke Jansson היה חבר בה, שניהם גם היו ביחד בפרויקט הדום Fear My Solitude שהחזיק 4 שנים, דרכו שוחררו כמה קסטות מחתרתיות. הגיטריסט Henrik Lindenmo ניגן בלהקת הדום Forlorn השהוגדרה כשילוב בין Cathedral ל-Entombed.

בפועל Outremer נשמעים כמו שילוב האגרסיות של Mastodon (אולי לא בכבדות של התופים אבל לפחות בריפים) עם הקול של Celtic Frost ועם גישה סטונרית סטייל Black Sabbath – מעושנת וקודרת מאוד, שמתבטאת בעיקר בתופים ובחלק מהריפים. הסאונד נפוח מאד, מושקע, מופק היטב ובהתאם, הדיסטורשן הרבה יותר כבד ומודרני מהדיסטורשן של טוני איומי, גיטריסט Black Sabbath למשל.

האלבום נפתח ב-"Turn Into Grey" האגרסיבי והכועס, עם ריף דומי שהופך למשהו יותר סטונר ומלוכלך. התופים מגבים היטב את אולה מאלמסטרום שנשמע זועם במיוחד ובסוף השיר אנחנו מקבלים קטע פסיכדלי שקט יותר שמכין את השטח חזרה להפצצות של הלהקה. אחריו מגיע "Twilight Tyrants" ששוב נפתח בריף אלים וגיטרות פאזיות מלאות ב-"ווה-ווה", כאלו שמעבירות בך אווירה מדכאת במיוחד. אחר כך המהירות עולה ומקבלים אחלה סולו חפיפניקי במיוחד של לינדנמו.

"Left Unfound" נפתח בליין בס עמוק וסטונרי במיוחד, כאשר מאלמסטורם נשמע פה קצת כמו פיל אנסלמו ב-Down (לא בטוח שזאת מחמאה) אבל יאמר לזכותו שהוא לפחות מנסה לשיר משהו שקרוב למלודיה של הגיטרה מדי פעם. השיר מסתיים בקטע יותר שקט ומלא בגרוב של באס מול תופים ואחריו מצטרפת גיטרת הסולו המצוינת של לינדנמו. בשיר הרביעי שהוא "The Undertaker" הלהקה שומרת על אותן אגרסיות שהיו קודם שבגדול עובדות היטב אך הראש מתחיל לכאוב לי מהקול של מאלמסטרום שהפך מנסבל למציק וחסר כל עומק ווקאלי כלשהוא …

השיר שסוגר את ה-EP קרוי על שם הלהקה והוא שוב מפגין יכולת נגינה טובה אך קולו של מאלמסטרום שוב מקלקל פה משהו שיכל להיות הרבה יותר מוצלח בלעדיו. הקו של הלהקה הזאת הוא מאוד אחיד (אני לא רוצה להגיד משעמם) וקשה להבדיל כשעוברים משיר לשיר, אני לא יכול להגיד שנפלתי מהאלבום הזה אבל מה שאני כן יכול להגיד הוא שפוטנציאל גדול בהחלט יש פה (בהנחה שמאלמסטרום יוחלף במישהו עם יותר גיוון בקול). בסך הכל ה-EP הקצר הזה בהחלט מומלץ לאנשי הדום והסטונר המדוכאים שבינינו והוא יתאים טוב בין מטר גשם אגרסיבי לעננים אפורים ומדכאים שתוקפים אותנו בזמן זה של השנה.