Repulsion – Horrified

לאחרונה נראה שגל של נוסטלגיה מציף אסופת המטאל העולמית. ילדי גן חובה רצים להם במעגלים בארגזי חול תוך כדי זמזום מלודיות של ענקי ט'ראש משנות השמונים, באי-ביי אפשר לרכוש את המוגלה מפצעי הבגרות שבעבעו על פניו של צ'אק שולדינר ערב כתיבת scream bloody gore. האיפור חוזר לאופנה, רק שכעת הוא חד-גוני משהו, מורכב משני צבעים בלבד, וסיפורי טולקין מסופרים בדרכים שבוודאי היו גורמות לו רישרוש קליל בלב.

גם למי שחובב גריינד עתידות הפתעות נוסטלגיות בקיץ-קאמבאקי מטורף זה, שכן רילפס, בהיותו לייבל הרואה עצמו כאחראי לחינוכו של הציבור, וכזה היודע שאין כמו הוצאות מחודשות בכדי לגרות את האוזן ואת הכיס, דאגו והוציאו, שוב, את Repulsion-Horrified.

ובכן ילדים, שיקרו לכם, רימו אתכם, הולכיו אתכם שולל. את הדת'-גריינד האמיתי, הצווח והמנסר הביאו לעולם, repulsion, ולא איש מלבדם. כבר נשמעו מלפניהם בלאסט-ביטס, כבר הוקלטו שירים קצרים, כבר נכתבו שירים על רוע מיותר ומטופש. אבל repulsion השכילו לקחת את כל המרכיבים הללו, ולפזר אותם מרכבת דוהרת על פרצופם ההמום של אלו היושבים בצד ומחכים. הם כבר איחרו את הרכבת. כי repulsion הקדימו את napalm death ואת קרקאס, ששאבו מהם רעיונות מוזיקליים והביעו אליהם הערכה הגובלת בכיסופי-נוסטלגיה לא פעם. הדת'-גריינד בא מארה"ב…לא מפתיע, בהתחשב בכמויות הזבל שבאו משם…
הלהקה מעידה על שהשפעותיה, בעודה מלחינה את הבלאגן המוזיקלי הנ"ל העתיד לשנות את פני העולם (לפחות בתמונת העולם הצרה שלי, חובב גריינד מתוסכל ונרדף,) נעו בין הרכבי ט'ראש והארדקור קיצוניים לאותה התקופה כגון סלטיק פרוסט, וונום, וייווד, דיסצ'רג', סלוטר, סלייר ועוד רבים וטובים.
אמרו סלייר- ואכן, בהחלט שמעתי בהאזנתי לדיסק משהו שנשמע כמו טום אראיה, קרי קינד וכל החבורה העליזה,
טחונים דק דק במטחנת בשר, טחובים בתוך בלונים, נזרקים על ראשי ההמום מראש בניין רב קומות.
Repulsion, שאפילו יצא לה באחד מגלגוליה לחמם את סלייר המיתולוגית, שמעו את מהותה של אגדת הט'ראש השטנית והנושנה בתחילת דרכה, והחליטו שהכל באמת נחמד מאוד- אלים, זוועתי, מטיף לרצח ולביעור חמץ אנושי, אבל עם כל הכבוד לך, קרי (קינג), בו בו ותן את כל העניין הזה למבוגרים, שלא תפגע בעצמך יותר מדי, ושאנחנו לא נעלם לנו בין דפי ההסטוריה. זמן לפצח גולגלות, ולהמציא סגנון מוזקלי חדש, אמרו לעצמם Repulsion.

אמרו ועשו. להקה כבדה, כידוע (אני מקווה), אינה נמדדת דווקא במאפיניים חיצוניים ואסתטיים, כגון הפקה, אלא גם ובעיקר ברוחה, במוזיקה המולחנת עצמה, בנכונות שהיא משדרת לבעוט בפרצופך. והאמינו לי, גם היום היו repulsion בועטים לכם באף, אף על פי גילם המתקדם.
שכן המוזיקה שהקליט ההרכב, שנים רבות בעבר, הינה עצבנית ונשכנית יותר מרבות מהלקות הנחשבות ברוטאליות ואלימות כיום. כל שיר הינו פזמון קצר שנשמע לפחות כמו חורבן בית ראשון. ריפי ט'ראש פרמיטיביים אך רצחניים, תיפוף מטורף, מהיר בלתי מרפה, סולואים מופרעים, חסרי כיוון ברור, מרססים לכל עבר כממטרות חומצה. מעל הכל מזמר לו קול מחוספס ובלתי שמרנטי בעליל, מספר עלילות זוועה ופלצות, על ריקבון, ראשים כרותים ואימה צרופה לכל דורש.
ולפני שתסיקו מסקנות חפוזות מדבריי בגין ההפקה, הרשו להבטיח שלא מדובר בעוד הפקת גריינד-סרוחה (שלעיתים אני נוטה להתלהב מהן מסיבות השמורות עימי), אלא בזמזום חולני, כבד, מהיר, מלווה בתופים עוצמתיים, מלאים, בתוספת מנה נדיבה של מצילות. הלוואי וזו היתה ההפקה של כל אלבומי הזוועות היוצאים כיום.

על פני שני דיסקים, הראשון נושא את האלבום "מבוהל" בשלמותו, ואילו השני עמוס בהקלטות ישנות תחת שמות קודמים של הלהקה, לאספנים כרוניים ומתענינים בשורשי ההווה של המוזיקה העצבנית, מבצעים repulsion משהו שונה. מעניין שהעולם איננו מוצף בלהקות חיקוי לצליל שיצרו, שכן עד היום הוא נשמע באוזניי ייחודי ובודד במערכה שכולה גיטרות נמוכות וגרגורים חזייריים. אלו הם הסבא והסבתא של הגריינדקור\דת' גריינד, וכעת, לאחר הופעה במילווקי לא מזמן, נראה שאולי הגיע הזמן שישובו לנהל את החווה ויראו לכל אותם סולנים-חזיריים אל הדרך אל הדיר.

פוסט-ט'ראש מטאל אולד-סקול כפי שמעולם לא דמיינתם אותו, אגרסיות שקשה לראות היום, שלא לדבר על לשמוע. מעדן מדמם של הארדוקר פוגש דת' מטאל, בייחודיות עליה עלו לפני עידנים, לפני שהילדים של היום, האמינו שהם באמת המציאו משהו חדש עם כל הקרוס-אוברים שלהם.
ועדיין, למרות כל הגדולה, Repulsion נשארו עלומי שם כמעט, נחבאים אל הכלים, מתופפים ברעש ובמהירות- אבל בשקט, בצד, רחוקים מאור הזרקורים של עולם הדת' והגריינד. חישבו כמה הרכבים ולהקות הושפעו מהחומר שיצרו, מהגישה המוזיקלית.
יש למה להקשיב כאן, גם מבחינה מוזיקלית גרידא, וגם מכיוון שוזהי פנינה מוזיקלית קלאסית, היסטורית, גם עם עכורה מעט, משובצת בטבעת על אצבעה של גופה נרקבת בסמטא חשוכה כלשהי…

בכדי שהצדק יעשה אולי יש מקום להציב את נאפאלם דת' אל מול Repulsion, זירה סגורה, הכל מותר, בכדי שיישבו בניהם את זכות הבעלות על הגריינד. אבל אולי בעצם, הם כבר לא זוכרים כ"כ מה הלך שם. זה גם היה ממש מזמן, וגם הזיכרון שלהם כבר לא מה שהיה פעם, אחרי הכל.