1. After
  2. Volte-Face
  3. Conceiving You
  4. Second Life Syndrome
  5. Artificial Smile
  6. I Turned You Down
  7. Reality Dream III
  8. Dance With The Shadow
  9. Before

פולין מעולם לא נודעה כנושאת הדגל של הרוק המתקדם באירופה, אבל בשנים האחרונות יוצאות כמה להקות מעניינות מאד מהמדינה המזרח אירופאית הזאת. להקת Riverside שנוסדה ב-2001 ע"י 4 מוסיקאים צעירים בעלי כיוונים מוסיקליים שונים (מדת' מטאל ועד פרוג) היא הדבר הבא הכי לוהט בעולם הפרוג מטאל האירופאי כיום. אלבום הבכורה Out of Myself קצר שבחים רבים בזכות השילוב בין מטאל, מוטיבים סימפוניים, רוק מתקדם ומוזיקה פסיכדלית. הסולן והבסיסט אמר לאחר מכן שהלהקה יודעת שהיא לא מגלה מחוזות חדשים בנגינה, אבל הם מקווים שבעתיד הם יסגלו לעמם את סגנון עצמאי וייחודי.

כשיצא האלבום השני , Second Life Syndrome, אפשר להגיד בוודאות שהלהקה השיגה את היעד. למרות שניתן עדיין לשמוע גם באלבום הנוכחי כל מיני השפעות, ללהקה יש את הסאונד והכתיבה הייחודית שלה והיא לא נשמעת כמו חיקוי. זהו אלבום קונספט עם ליריקה חזקה שחודרת עמוק אל נפשו של הכותב שמתאר בפנינו את ההתחבטויות והתסבוכות הפסיכולוגיות שלו, ואת זאת הוא מעביר בהגשה מופלאה שמשלבת סגנונות רבים של שירה, החל משירה עדינה ורכה ועד שירת גראול – את כל זה מבצע הזמר בצורה תיאטרלית.

תחילת האלבום נפתחת בקטע אטמוספירי עם השפעות של מוזיקת עולם, ומכניס אותנו לאווירה של האלבום ומשמש כהקדמה יפה לשיר השני באלבום, "Volte Face" שמתחיל עם מקצב שגרתי של 4/4 , אבל זה לא מפריע לשיר להתפתח היטב עם קלידים אטמוספיריים, האמונד וריפים אדירים של הגיטרה. הזמר חסר מנוחה לאורך כל השיר ומעביר לנו היטב את הרגש בצורה מופלאה ולוקח אותנו אל המקומות האפלים בתוך נבכי נפשו ומשלב היטב שירה נקייה עם שירה גראול אגרסיבית (מצליח לעשות זאת כמו מיקאל אקרפלדת'). בשיר השלישי, "Conceiving You", קולו של Duda הוא ציורי ומלא הבעה, הפסנתר מתחיל היטב את השיר המרגש הזה, והגיטרה מלאת פיל ומזכירה לנו בנגינה את פטרוצ'י של תחילת שנות ה-90.

כמובן שמשיר הנושא ציפיתי להיות יומרני ומעניין מפאת אורכו, מעל 15 דקות, והוא אכן לא אכזב. התחלה דרמטית כאשר הגיטרה, שתהיה הדומיננטית לאורך כל השיר, מנגנת קטע שגורם לשערות הגוף לסמור, בהשפעה גילמורית מובהקת של Wish You Were Here. סולו בס נותן את ההקדמה לכניסת השירה של Duda, שבשיר זה בולט במיוחד במגוון הקולות שהוא יכול להפיק. העבודה של כלל המוזיקאים בשיר הזה היא יוצאת מגדר הרגיל ומציבה את השיר כטוב ביותר באלבום. שלוש הדקות האחרונות בשיר הן פשוט גן עדן כאשר הגיטרה מנגנת שוב ושוב את אותו התפקיד, שמושפע לטעמי ללא ספק מהסיום של Learning to Live, ועצם השוואה שכזו צריכה להחמיא לחבר'ה הפולניים.

הקטע החמישי, "Artificial Smile", הוא שיר עם ריף גיטרה אלטרנטיבי בתחילה (משום מה מזכיר לה קצת חומר מ- Deadwing), והופך תוך כדי התקדמות השיר ליצירת פרוג מטאל מלווה בצרחות מטורפות שמרעידות את הרמקולים, עוד דוגמא לורסטיליות המדהימה של הזמר, שרק קודם לכן ליטף אותנו עם קול עדין ורך. הקטע השישי, "I Turned You Down", ריפים מלודיים וחזקים של הגיטרה מלווים בשטיחים מצד הקלידים ו-Duda שב לרגש אותנו עם קולו העמוק ומלא ההבעה. הקטע השביעי הוא קטע פרוג מטאל אינסטרומנטאלי ומגוון שידביק לכם את הלסת לשולחן. הקטע השביעי הוא עוד יצירת פרוג מטאל ארוכה ומחושבת,ואפשר רק להצטער שהאלבום עומד להסתיים.

השיר שסוגר את האלבום, הוא קטע מלנכולי ואווירתי, שמשאיר אותנו עם המחשבות והתהיות לקראת האלבום השלישי בטרילוגיה שהלהקה הבטיחה להוציא, והאמינו לי שיהיה כדאי לחכות. אין ללהקה מוזיקאים וירטואוזיים במיוחד אבל הם בעלי רגש ויכולת עבודת צוות. המוסיקה שהלהקה מייצרת היא פרוג מטאל שאני אישית עוד לא שמעתי קודם לכן – הכתיבה הלירית משובחת, ההגשה ללא מבטא והיא ורסטילית לאורך כל האלבום, התזמור והליווי המוזיקלי בשירים הוא משובח ומשלב כמה סגנונות בצורה מופלאה בלי להישמע העתקה. זהו אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו במילניום החדש והוא חייב להיות בביתו של כל חובב פרוג באשר הוא, אז אל תעיזו לפספס.